מפרשי רש"י על במדבר לב לב


| מפרשי רש"י על במדברפרק ל"ב • פסוק ל"ב |
ג • יב • יז • יט • כד • כח • לב • לו • לח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ל"ב, ל"ב:

נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֙נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃


רש"י

"ואתנו אחזת נחלתנו" - כלומר בידינו וברשותנו תהי אחוזת נחלתנו מעבר הזה


רש"י מנוקד ומעוצב

וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ – כְּלוֹמַר, בְּיָדֵינוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ תְּהִי אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר הַזֶּה.

מפרשי רש"י

[י] כלומר בידינו וברשותינו וכו'. כלומר, הא דכתיב "ואתנו אחוזת נחלתינו", לא שיהא נחלתם אתם, שהרי הם כאשר יעברו חלוצים יהיו בעבר הירדן המערבי, ונחלתם בעבר הירדן מזרחה (רש"י פסוק יט), ואם כן על כרחך צריך לפרש שיהא נחלתינו ברשותינו, ולא "אתנו" ממש. ומפני שכתב סתם "מעבר הירדן", ומשמע סתם עבר הירדן, וזה אינו, שהרי גם כן במערב - שהוא הצד שירשו ישראל נחלתם - נקרא "עבר הירדן" (פסוק יט), הוצרך לומר 'בעבר הזה'. אף על גב שפירשנו למעלה (אות ו) דסתם "עבר הירדן" הוא עבר הירדן מערבי, הכא שאני, דבעת שירשו הארץ יהיו בעבר הירדן מערבי, ויהיה סתם "עבר הירדן" בצד השני, שהוא במזרח, כמו שפירשנו למעלה (שם) סתם "עבר הירדן" מערבי מהאי טעמא: