מפרשי רש"י על במדבר כז כ
רש"י
"ונתתה מהודך עליו" - זה קירון עור פנים
"מהודך" - ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושוע כלבנה
"למען ישמעו כל עדת בני ישראל" - שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בך
רש"י מנוקד ומעוצב
וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו – זֶה קֵרוּן עוֹר פָּנִים.
מֵהוֹדְךָ – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִין: פְּנֵי מֹשֶׁה כַּחַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כַּלְּבָנָה (ספרי קמ; ב"ב ע"ה ע"א).
לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִין בְּךָ.
מפרשי רש"י
[יח] שיהיו נוהגים בו כבוד. פירוש, האי "ישמעו" אינו פירושו שישמעו בלחוד, דמאי נפקא מינה בשמיעה שלהם, אלא פירושו שישמעו וינהגו כבוד ביהושע:
[יט] הרי שאילתך כו'. דאם לא כן, למה צוה זה למשה, היה לו לצוות ליהושע בעצמו שיעמוד לפני אלעזר, אלא על כרחך הוא תשובה למשה:
[כ] והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא. דאם לא כן, "ויקח" למה לי, הרי כבר כתיב "ויעש משה כאשר צוה ה'", אלא 'שהודיעו מתן שכר וכו, והוסיף יותר ממה שאמר לו הקדוש ברוך הוא, שלא אמר ה' רק שיאמר לו 'אשריך וכו (רש"י פסוק יח), לא שיפרש לו השכר (כ"ה ברא"ם):