מפרשי רש"י על במדבר כז טו
רש"י
"וידבר משה אל ה' וגו'" - להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור
"לאמר" - אמר לו השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' וְגוֹמֵר – לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים: כְּשֶׁנִּפְטָרִים מִן הָעוֹלָם, מַנִּיחִים צָרְכָּן וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר (ספרי קלח).
לֵאמֹר – אָמַר לוֹ: הֲשִׁיבֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה לָהֶם פַּרְנָס אִם לָאו (שם).
מפרשי רש"י
[יד] לאמר השיבני וכו'. דאם לא כן, "לאמר" למה לי, אלא שהיתה בקשתו שיודיע לו הקדוש ברוך הוא תשובה, וזהו "לאמר". שהיה מצטער על דבר זה מאד, לכך היה מבקש שישיב לו אם יעשה בקשתו. ואם תאמר, מאי שנא כאן שדרשו כך, ובכל מקום לא דרשו "וידבר ה' אל משה לאמר". אין זה קשיא, שבכל מקום פירוש "לאמר", שאמר לו הקדוש ברוך הוא 'אמור להם לישראל', וממנו למדו במסכת יומא (דף ד:) שמי שאמר לחבירו דבר, שהוא ב'בל יאמר' עד שיאמר לו 'אמור', שנאמר "וידבר ה' אל משה לאמר", וכאן לא שייך למדרש כך בדבור משה אל ה':