מפרשי רש"י על במדבר כא כח
רש"י
"כי אש יצאה מחשבון" - משכבשה סיחון
"אכלה ער מואב" - שם אותה המדינה קרוי ער בלשון עברי ולחיית בלשון ארמי
"ער מואב" - ער של מואב
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן – מִשֶּׁכְּבָשָׁהּ סִיחוֹן.
אָכְלָה עָר מוֹאָב – שֵׁם אוֹתָהּ הַמְּדִינָה קָרוּי 'עָר' בְּלָשׁוֹן עִבְרִי וּ'לְחָיַת' בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי.
עָר מוֹאָב – עָר שֶׁל מוֹאָב.
מפרשי רש"י
[כה] ער מואב שם אותה המדינה. כלומר, שאין פירושו ש"ער" הוא לשון מדינה, כאילו כתב 'מדינת מואב', וכל מדינה נקראת בלשון "ער", שאין זה כן, אלא שם המדינה כך היה נקרא, בשם "ער". וראיה שאין פירוש הכתוב מדינה של מואב, דהא למעלה כתיב (פסוק טו) "ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער", ולא נוכל לפרש 'אשר נטה לשבת למדינה', דאם כן לא נזכר איזה מדינה, אלא על כרחך שם המדינה נקרא "ער", ואם כן אנו צריכין לפרש שהמדינה קרויה בלשון עברי "ער", ובתרגום 'לחיית', ולא שיהיה פירוש "ער" מדינה:
[כו] ער של מואב. כלומר, כיון שפירשנו כי "ער" הוא שם המדינה, צריך לפרש 'ער של מואב', שאין מואב שם המדינה כמו "על פני מואב" (פסוק יא), שנקרא המדינה "מואב", שזה לא יתכן, שהרי שם המדינה "ער". בשלמא אי לשון "ער" לשון מדינה, ולא שם המדינה, נוכל לומר המדינה ששמה מואב, אבל השתא שפירשנו ששם המדינה "ער", אם כן צריך לומר "ער" של אומת מואב. ואף על פי שאין דרך לסמוך שם מדינה פרטית, הלא תמצא "בית לחם יהודה" (ר' רות א, א), שהוא גם כן סמוך: