מפרשי רש"י על במדבר כא כב
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"א • פסוק כ"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ט • יא • יג • טו • כב • כג • כז • כח • ל • לב • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֙לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃
רש"י
"אעברה בארצך" - אע"פ שלא נצטוו לפתוח להם בשלום בקשו מהם שלום
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ לִפְתֹּחַ לָהֶם בְּשָׁלוֹם, בִּקְּשׁוּ מֵהֶם שָׁלוֹם (מדרש תנחומא חוקת כב).
מפרשי רש"י
[כ] אף על גב שלא נצטווה לפתוח בשלום. והרמב"ן הקשה בפרשת שופטים (דברים כ', י') על רש"י, דאם כן היה לישראל להחרימם, ולא לשלוח אליו "אעברה וגו'", דהרי ארץ סיחון ועוג נכלל בתוך ז' אומות, ולמה עשה זה לשלוח אליו דברי שלום. ויראה שאין זה קשיא, דחשב משה רבינו עליו השלום כי לא יכבוש עתה, אלא יעברו דרך ארצו, ולא יכבוש. שקודם להם לכבוש עיקר ארץ ישראל שמעבר הירדן והלאה. ומן הדין היה לו לעבור דרך ארצו ביד חזקה, ולא לשלוח אליו דברי שלום, אלא שמעצמו עשה זה:
בד"ה אעבר' כו' כדכתבו התו' לא דק בתו' וכבר השגתי עליו בפר' שופטים ע"ש כנ"ל: