מפרשי רש"י על במדבר כא כז
רש"י
"על כן" - על אותה מלחמה שנלחם סיחון במואב
"יאמרו המשלים" - בלעם שנאמר בו (במדבר כג) וישא משלו
"המשלים" - בלעם ובעור והם אמרו
"באו חשבון" - שלא היה סיחון יכול לכבשה והלך ושכר את בלעם לקללו וזהו שאמר לו בלק (שם כב) כי ידעתי את אשר תברך מבורך וגו'
"תבנה ותכונן" - חשבון בשם סיחון להיות עירו
רש"י מנוקד ומעוצב
עַל כֵּן – עַל אוֹתָהּ מִלְחָמָה שֶׁנִּלְחַם סִיחוֹן בְּמוֹאָב.
יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים – בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ" (במדבר כג,יז).
הַמֹּשְׁלִים – בִּלְעָם וּבְעוֹר (מדרש תנחומא חוקת כד); וְהֵם אָמְרוּ: "בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן", שֶׁלֹּא הָיָה סִיחוֹן יָכוֹל לְכָבְשָׁהּ, וְהָלַךְ וְשָׂכַר אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלוֹ (שם). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ בָּלָק: "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ" וְגוֹמֵר (במדבר כב,ו; מדרש תנחומא בלק ד).
תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן – חֶשְׁבּוֹן בְּשֵׁם סִיחוֹן, לִהְיוֹת עִירוֹ.
מפרשי רש"י
[כג] בלעם ובעור. ד"המושלים" בה"א משמע הידועים, ואין ידועים אלא אלו שנים, שהם נמצאים בתורה, דכתיב (להלן כד, ג) "בלעם בנו בעור", ומדכתיב "בנו בעור" דרשו מזה (תנחומא בלק, יג) שהיה בלעם מנה בן פרס, בלעם חשוב יותר מן בעור [בנביאות], כדפירש (רש"י) בפרשת בלק (להלן כד, ג), ואם כן אלו שנים היו נביאים:
[כד] תבנה ותכונן חשבון בשם סיחון להיות עירו. פירוש, שאין "תבנה ותכונן" פירושו שעיר סיחון תבנה, שהרי עדיין לא היתה עיר סיחון, אלא פירושו "תבנה ותכונן" להיות עירו, כי עדיין לא היתה. וכך היו מקללין את חשבון, שתבנה ותכונן להיות עיר סיחון מכאן ואילך: