מעשה שמשון/ראש ב חלק ו
| מעשה שמשון |
פלשתים, יהודה, ושמשון אסור בידם.
פלשתים
עריכההנה פה אויבנו.
הנה פה זה האיש מרעיש הארץ, יעז ברב עזו, יגבה.
שמשון
עריכההנני.
מה עוד אדבר והיום הגיע, אשר גם גאוני יורד לשאולה,
אשר נבל תבל זרועי רמה, אשר בין עבותים מעזי תלא.
שמחו, שמחו עלי וראש הניעו, כי כן שבת נוגש,
נפל לארץ, המלבישכם אימה, עוטכם פחד.
בין ידיכם נפל. אך מה־תחשבו? זה רק לרעתכם: וחזו עתה.
(ימסו אסוריו ויכם בלחי החמור).
ראו איפא כי כן שדוד נפלתי,
ידי אסורות הן, ומה עוד אעש?
ביד אויבי אני.
בלחי החמור אלף איש הכיתי,
שובו, שובו עדי ותאסרוני..
שובו, שובו עדי והמיתוני..
אולם לשוני בצמא נשתה, מה אעשה איפא ומים אין?
אך נלאיתי נשא ועצמי חרו.
חוסה נא, צורי, חושה וענני, כי את גדלך ועצם ידך ביד עבדך הן היום הראית.
אל נא תעמד ברחוק תעלימה לעתות בצרה לי,
פן אמותה צחה־צמא וביד ערלים אלה בלי כח אפלה.
(ישתה מן הסלע אשר במכתש).
הנה שבה רוחי אשר קצרה, בין חרבוני צמאה אשר סגרה.
אם הרבתה מות תוצאותיה לא אדעה כלם,
אך זאת ידעתי, כי מות ביד צמא, תחלואיה רבים. כי כן כמעט מהם גועתי.