מעשה שמשון/ראש ב חלק ב
| מעשה שמשון |
שמשון וחותנו.
שמשון עריכה
הנה, חותני, באתי שנית לחיק בתך:
בגדי־עזים זה אבא לה החדרה.
חותנו עריכה
למה תבא שמה.
שמשון עריכה
למה?
חותנו עריכה
אולם דבר אמת לך אגידה:
הנה ראה ראיתי כי שנאתה.
שמשון עריכה
ואני שנאתיה?
חותנו עריכה
אם לא שנאתה, למה בה מאסת ותעזב אותה?
שמשון עריכה
ומה עשית?
חותנו עריכה
הנה למרעך נתתיה.
שמשון עריכה
הוי איש בן בליעל.
הלא זכר תזכר, הלא ידעת אם יש לאל ידי אתכם לבלע.
אל איש אשר כמוני את הדבר הזה תעשה.
סורה, זקן וכסיל, פן בין ידי אותכה אספק ואכחיד, ואת כל עמך אשלחה לפי חרב.
חותנו עריכה
לא יחרה אפך:
הלא אחותה היא טובה ממנה, תהי נא לך תחתיה.
שמשון עריכה
עוד מצחך כנחושה תעזה ושפתיך מרמה נגדי תבענה.
אך הפעם נקיתי מפלשתים, אשר ארע להמה.
עתה יחזו אם ידי עצמה.
בין קמותיהם לפידי ילכו, לבת־אשם תאכל שמיר ושית:
כן חרפתי אנקם, כי ילחכו מגדיש ועד קמה, עד כרם זית.