מעשה שמשון/ראש ב
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק א (עריכה)
| מעשה שמשון |
שמשון עריכה
אך עד מתי הלום בדד אשבה, מאין כנגדי עזר?
הנה מני שים אדם עלי ארץ, לא נאמרה רוחו ולא שקטה.
עד כי אחת מצלעותיו לקחה בעת תרדמה על עיניו נפלה.
כי מעצמיו עצם, בשר מבשרו נבנתה לו אשת.
הן אלוה ממעל לבד (וגם זה לו יקר תפארת)
מושיב יחידים ביתה.
הנה בדור ראשון תשומם ארץ אם לא אשה היתה, כי היא תחיה זרע.
ואם לבב הותל באהביה נפתה עד יתמכו צעדיו שחת .
לא לה עון, לא חטא ומשפט מות, כי הוא אשר עובר שארו.
ככה פרי נחומים (אך לריק והבל, יען בלא עת הם) לשבע נפש יאכל, כי כן יאתה.
מה מדבש מתוק ומצוף מגד לחך יטעם אותו?
אך עוד שבע טוב, כן, יקיאנו.
הן, ישמח חיים דם ענבי־חמד, ישיב נפש אבד ומרי־נפש.
אך אם יסיר גבול ויפרץ הרב, לא תערך אליו חרב נוקמת, כי פצעיו ירבה ואבוי ירב.
למי אוי? למי חכלילות עינים?
כן חוללה אשה לטובת גבר,
כי יחסר בלתה כל שובה ונחת.
תחסר גופתו חצי,
בל יקרא אדם עד כי גם יחד איש ואשה חברו.
אך אם נשבע אותה, כן נקיאנה.
תחת טובה תשיב רק רעה לנו.
אך כי נשמר חק ודת הושמה אשה לנו לקחת לבד לעזר, לא לאבן נגף,
כי לא יקח לבנו צבי תארה, טהר עפעפיה, בין עדני־השקט נרוה דודיה,
לא תאנה רעה, לא יקרב נגע באהלי טובנו.
כן גם אנכי אלכה אשובה אל אשת נעורי ולא לנצח אקצף, לא אטר סלה,
אך אשמרה לפי מחסום, אשמרה את דרכי,
פן חלק שפתיה עוד לבבי תדיח,
אקח מני נחש צרי, ורעל מרורתו אשליך, ואז אצליח.
אילת אהבי, אשוב אליה, אלין, ואך נשמר, בבין שדיה.
הן לא יצמח מגד תבואות שמש אם אין תלמי־שדי ומגד־ארץ:
באין אשה איש כן לא יפרץ פרץ, תבואהו שואה ומשואה אמש.
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק ב (עריכה)
| מעשה שמשון |
שמשון וחותנו.
שמשון עריכה
הנה, חותני, באתי שנית לחיק בתך:
בגדי־עזים זה אבא לה החדרה.
חותנו עריכה
למה תבא שמה.
שמשון עריכה
למה?
חותנו עריכה
אולם דבר אמת לך אגידה:
הנה ראה ראיתי כי שנאתה.
שמשון עריכה
ואני שנאתיה?
חותנו עריכה
אם לא שנאתה, למה בה מאסת ותעזב אותה?
שמשון עריכה
ומה עשית?
חותנו עריכה
הנה למרעך נתתיה.
שמשון עריכה
הוי איש בן בליעל.
הלא זכר תזכר, הלא ידעת אם יש לאל ידי אתכם לבלע.
אל איש אשר כמוני את הדבר הזה תעשה.
סורה, זקן וכסיל, פן בין ידי אותכה אספק ואכחיד, ואת כל עמך אשלחה לפי חרב.
חותנו עריכה
לא יחרה אפך:
הלא אחותה היא טובה ממנה, תהי נא לך תחתיה.
שמשון עריכה
עוד מצחך כנחושה תעזה ושפתיך מרמה נגדי תבענה.
אך הפעם נקיתי מפלשתים, אשר ארע להמה.
עתה יחזו אם ידי עצמה.
בין קמותיהם לפידי ילכו, לבת־אשם תאכל שמיר ושית:
כן חרפתי אנקם, כי ילחכו מגדיש ועד קמה, עד כרם זית.
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק ג (עריכה)
| מעשה שמשון |
שרי פלשתים ופלשתים.
שרים עריכה
מי זה עשה זאת לנו? מי מלאו לבו לעשות ככה?
פלשתים עריכה
שמשון חתן תמני, מודע בארץ כי חותנו אשת־חיקו מנהו לקח ויתנה למרעהו.
שרים עריכה
אולם פשע אין לו ומשפט־מות, כי חותנו הוא המסב כל אלה, הוא ובתו, זונה בת־בליעל.
כן נשלחה באש לבער און וממנו ננקם, כי הרע לנו, באשר רעיתו באש נציתה.
(יבוא שמשון)
שמשון עריכה
מה תמרות עשן אשר ראיתי כעשן הכבשן עולות מהנה?
פלשתים עריכה
הן הוא עשן אשך אשר שרפנו.
יען אתה שרפת לנו מיטב כל שדה ומיטב כל כרם.
שמשון עריכה
אם תעשון כזאת, כי אם נקמתי בכם, אחר אחדל,
אז תחזינה עיני גאוניכם, בעת תשבעו פרי חטאתיכם, והם ידמעו.
חרב תתמך ידי, חרב נוקמת לנקום נקמתי מפלשתים אלה.
תורישמו,ידי ביום מלחמת, מזרוע עזי עזותם תלא.
(ילחם בהם ויכם).
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק ד (עריכה)
| מעשה שמשון |
פלשתים ויהודה.
יהודה עריכה
מה זה לכם ולנו כי עליתם הלום כיום מלחמת?
פלשתים עריכה
אם תאבו ושמעתם לקול מלינו, לכם לא נרע,
אך אם תמאנו חרב תאוכלו.
יהודה עריכה
ומה תחפצו?
פלשתים עריכה
איש צר ואויב, זה שמעון, נחפצה, כי על קדקדו חמסו נורידה.
יהודה עריכה
עתה נבחרה לנו אנשי־חיל ונקומה נלכה אותו לאסר אם נעצר־כח.
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק ה (עריכה)
| מעשה שמשון |
יהודה ושמשון.
יהודה עריכה
מה־זאת עשית לנו להבאיש את ריחנו בעיני פלשתים?
הלא ידעת כי מושלים הם בנו.
שמשון עריכה
כמו עשו לי, כן להם עשיתי.
יהודה עריכה
הלא תדע, כי קצרה ידנו, ואם נלחם בם, אך נהפך ערף.
שמשון עריכה
ומה תאבו ממני?
יהודה עריכה
לאסרך ירדנו ולתתך ביד פלשתים אלה.
כי כן עלו עלינו הומים בעברתם, אחוזי חרב לאמור:
או כי שמשון תתנו לנו, או כי נבלתכם לעוף השמים נתנה לפי חרב.
שמשון עריכה
אם פן תפגעון בי לי תשבעו, כי תאסרו אותי לכם אניח.
יהודה עריכה
לא, כי נאסרך רק, ונתנוך בידם והמת לא נמיתך.
עתה הניחה לנו לאסרך, אם נפשנו יקרה בעיניך.
שמשון עריכה
אניחה.
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק ו (עריכה)
| מעשה שמשון |
פלשתים, יהודה, ושמשון אסור בידם.
פלשתים עריכה
הנה פה אויבנו.
הנה פה זה האיש מרעיש הארץ, יעז ברב עזו, יגבה.
שמשון עריכה
הנני.
מה עוד אדבר והיום הגיע, אשר גם גאוני יורד לשאולה,
אשר נבל תבל זרועי רמה, אשר בין עבותים מעזי תלא.
שמחו, שמחו עלי וראש הניעו, כי כן שבת נוגש,
נפל לארץ, המלבישכם אימה, עוטכם פחד.
בין ידיכם נפל. אך מה־תחשבו? זה רק לרעתכם: וחזו עתה.
(ימסו אסוריו ויכם בלחי החמור).
ראו איפא כי כן שדוד נפלתי,
ידי אסורות הן, ומה עוד אעש?
ביד אויבי אני.
בלחי החמור אלף איש הכיתי,
שובו, שובו עדי ותאסרוני..
שובו, שובו עדי והמיתוני..
אולם לשוני בצמא נשתה, מה אעשה איפא ומים אין?
אך נלאיתי נשא ועצמי חרו.
חוסה נא, צורי, חושה וענני, כי את גדלך ועצם ידך ביד עבדך הן היום הראית.
אל נא תעמד ברחוק תעלימה לעתות בצרה לי,
פן אמותה צחה־צמא וביד ערלים אלה בלי כח אפלה.
(ישתה מן הסלע אשר במכתש).
הנה שבה רוחי אשר קצרה, בין חרבוני צמאה אשר סגרה.
אם הרבתה מות תוצאותיה לא אדעה כלם,
אך זאת ידעתי, כי מות ביד צמא, תחלואיה רבים. כי כן כמעט מהם גועתי.
מתוך: מעשה שמשון/ראש ב חלק ז (עריכה)
| מעשה שמשון |
שמשון בעזה. מגיד ועזתים.
מגיד עריכה
הלא תדעו, עזתים, כי הנה בא זה האיש שמשון מרגיז הארץ.
עזתים עריכה
את זאת נעשה למען הצליח:
כחרש לא ישמע את־כל־מאומה, לא נדבר עד עת־בוא אור הבקר:
כי נעלה אליו בשכבו בטח, והוא הן לא נשמר, והרגנוהו.
(שמשון על הר חברון עם הדלת).
שמשון עריכה
מה תחשבו איפא? כי אם שכבתי לא אשמרה נפשי,
או כי אישנה? לא יבצר ממני עצות לנוס מכם,
וחזו עתה, כי אלהי אבי בעזרי סלה, מרדף אחרי רוחכם תלה.
מה יעשו איפא, ואם נוסדו יחדו בני־חלוף, נגד אלוה?
עלי אדיר הם לשוא נועדו, כי גבה עזי מעל גבה.