מלבי"ם על שמואל א ב לא

<< מלבי"ם על שמואל א • פרק ב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 


(לא - לב) השאלות (לא) למה כפל מהיות זקן בביתך, ואמר שנית (פסוק לב) ולא יהיה זקן בביתך, ושלישית (פסוק לג) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים. ומ"ש והבטת צר מעון, נדחקו בפירושו. ומ"ש ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי, אינו קללה לפי הסברא:

"הנה ימים באים". חרץ ענשו בג' דברים, א] שיוקח (כבודי) [כבודו], ב] שידל מעשרו ופרנסתו, ג] קוצר ימי בניו. על הא' אמר "וגדעתי את זרעך מהיות זקן בביתך", ר"ל הזרוע שהיה לך במה שהיית זקן (פי' שופט ישראל), אגדע כחך זה ולא יהיה מביתך שופט וזקן ונשיא ישראל, וכ"פ חז"ל בסנהדרין (יד). ב] על דלדול פרנסתו אומר "והבטת צר מעון", תביט תמיד ותראה שה"מעון" שהוא הביהמ"ק יהיה צר לפניך ממצוא בו חית ידך, וזה יהיה "בכל אשר ייטיב את ישראל", כוונתו שגם בעת שתתרבה הטובה על ישראל כמו שהיה בימי שלמה בכ"ז לא תרויח בטובתם, רק תביט צר ומצוק. ג] על קוצר חיי בניו אמר "ולא יהיה זקן בביתך כל הימים", זקן ממש: