פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הָא יוֹמַיָא אָתָאן וְאֶקְטוֹף יַת תְּקוֹף דַרְעָךְ וְיַת תְּקוֹף דְרַע בֵּית אָבוּךְ מִלְמֶהֱוֵי סִיב בְּבֵיתָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגדעתי את זרועך" - החוזק שיש לכם בביתי שאתם אומרים ואם לא לקחתי בחזקה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגדעתי" - אכרית חוזק ממשלתך

"מהיות זקן" - רצה לומר מושל ושר כי המושלים והשרים נקראו זקני העם

מצודת ציון

"וגדעתי" - אכרית כמו (דברים ז ה)ואשריהם תגדעון

"זרועך" - ענין חוזק כי החוזק היא בזרוע