מלבי"ם על עזרא ג יג


(יג) "ואין העם מכירים שקול תרועת השמחה", הוא בסבת "קול בכי העם", שמזה בעצמו שאלה בוכים על שהם בונים תחת רשות כורש ע"ז עצמו שמחו רבים המבינים התועלת הזה, זאת לא הכירו ההמון רק "הריעו תרועה גדולה", וזה דרך דרש. ובפשוט יאמר ששני הקולות בין קול השמחה בין קול הבכי לא הוכרו ע"י התרועות של השופרות שנשמע עד למרחוק והם החרישו את כל הקולות האחרים: