מלבי"ם על משלי יד כו

<< | מלבי"ם על משליפרק י"ד • פסוק כ"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ד, כ"ו:

בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָה מִבְטַח־עֹ֑ז
  וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃



(משלי יד כו): "ביראת ה' מבטח עוז" - החכמה בעצמה, בלא יראת ה', אינה מתקיימת, כמו שאמרו חז"ל (משנה מסכת אבות): "כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת וכו'", ואמרו (משנה מסכת אבות): "אם אין יראה - אין חכמה", כי הגם שיודע חוקי החכמה, הלא מוקשים סביב שתו בעמקי הנפש, תאוות וציורים רעים, ובקל ימוט מחוקיה, רק יראת ה' היא תאסור כוחות הנפש במוסר בל ימוש מחוקי החכמה בשום פעם, ועל כן, המבטח שבוטח על חוקי החכמה אשר אסף בנפשו אינו בטחון עז, כי מבצר זה, בקל יכבשוהו צוררי העיר אשר בנו עליו מצודים גדולים, אבל מי שיראת חטאו קודמת לחכמה יש לו "מבטח עוז", וחכמתו מתקיימת, עד שגם "לבניו יהיה מחסה", כמו שנאמר (תהלים כה יב): "מי זה האיש ירא ה'... וזרעו יירש ארץ", (תהלים קיב א): "אשרי איש ירא את ה'... גיבור בארץ יהיה זרעו".

ביאור המילות

"יהיה מחסה" - המבטח הוא מצד הבוטח, והמחסה הוא מצד הדבר עצמו, רצוני לומר, שהביטחון יהיה מחסה לבניו, שבזכותו יתאשרו בניו.