פתיחת התפריט הראשי


"יוסר", מפרש שנערות החכמה לא יקראו רק להפתי וחסר לב, לא להלצים והרשעים, שהם לא ישמעו לקריאת החכמה, כי "יוסר לץ לוקח לו קלון", ויש הבדל בין מוסר לתוכחת, שהמוסר הוא ע"י יראת העונש והתוכחה היא ע"י וכוח השכל וראיותיו, והלץ לא יתלוצץ על ראיות השכל, רק יתלוצץ על חקי החכמה מפני שאין עליה מופתי הדעת, ועקר סמיכתה היא על יראת ה' שהיא מוסר חכמה, שצריך לקבלה מפני שהיא נתונה מה' וצריך לירא מה' ומענשו, וכמ"ש יראת ה' ראשית דעת, וזה לא יקבל הלץ, אחר שלא יש ע"ז מופת השכל, וז"ש "יוסר לץ" אם לא יברר לו הדבר ע"פ התוכחה וראיות השכל, "לוקח לו קלון" כי יתלוצץ עליו ויבזהו, "ומוכיח לרשע מומו", אמנם הרשע שמרשיע במזיד, הוא לא ישמע גם לתוכחת השכל, ואף שמוכיח לו בראיות השכל (לוקח לו) מומו, יבזהו במומין שבו כי יקרא אותו בשם רשע שהוא מום:

ביאור המילות

"יוסר, מוכיח", ע"ל (ג' י"א).

" לץ, רשע". הרשע גרוע מן הלץ (תהלות א' א'). והלץ לא יבזה תוכחה רק מוסר, כמ"ש לקמן (י"ג א'), אבל אינו אוהב תוכחה, כמ"ש לקמן (ט"ו י"ב).

" מומו". מלת לוקח נמשך לשנים, לוקח מומו:

 

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.