מלבי"ם על ירמיהו ט א
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ט' • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מִֽי־יִתְּנֵ֣נִי בַמִּדְבָּ֗ר מְלוֹן֙ אֹֽרְחִ֔ים וְאֶֽעֶזְבָה֙ אֶת־עַמִּ֔י וְאֵלְכָ֖ה מֵאִתָּ֑ם כִּ֤י כֻלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים עֲצֶ֖רֶת בֹּגְדִֽים׃
"מי יתנני", מי יתן אותי שאני בעצמי אהיה "מלון ארחים במדבר", עד שבבואי במדבר אלין במלוני בעצמי, והיא מליצה נשגבה שאמצא שם צרכי בעצמי מבלי צירוף איש אחר, "ואעזבה את עמי ללכת" להתבודד במדבר, "כי כלם מנאפים", ובכ"ז הם "עצרת בגדים" הם מתעצרים לפני ה' לעבוד ולהתפלל, אבל הוא בבגידה, כי לבם מלא און, כמ"ש לא אוכל און ועצרה (ישעיה א') עי"ש:
ביאור המילות
"יתנני". יתן אותי, (ולדעת מפ' היל"ל מי יתן לי)?:
"עצרת". בא תמיד על הנעצר להתפלל ולעבוד. עצרת לה'. קראו עצרה לבעל:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ט א · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.