מלבי"ם על ירמיהו ט ט
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ט' • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַל־הֶ֨הָרִ֜ים אֶשָּׂ֧א בְכִ֣י וָנֶ֗הִי וְעַל־נְא֤וֹת מִדְבָּר֙ קִינָ֔ה כִּ֤י נִצְּתוּ֙ מִבְּלִי־אִ֣ישׁ עֹבֵ֔ר וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ ק֣וֹל מִקְנֶ֑ה מֵע֤וֹף הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְעַד־בְּהֵמָ֔ה נָדְﬞד֖וּ הָלָֽכוּ׃
"על ההרים", ר"ל על הפורענות שבאה עליהם לא אבכה כי בהפך בם תתנקם נפשי, וכגמול ידם יעשה להם, רק "על ההרים" שהם לא חטאו, "עליהם אשא בכי ונהי", והמאמר מקביל "על ההרים אשא בכי כי נצתו מבלי איש עובר", שדרך הוא שיעברו אנשים על ההרים לטייל שם, "ועל נאות מדבר" [אשא] "קינה כי לא שמעו קול מקנה", כי בנאות מדבר שם מרעה עדרים תמיד, ועתה "מעוף השמים" וכו', "נדדו הלכו":
ביאור המילות
"נאות מדבר". הנוה הוא מקום מרעה צאן לקחתיך מן הנוה מאחרי הצאן:
"נצתו". שרשו יצת. ורובו בא על הכליון שנעשה ע"י האש, ומזה הושאל על כליון של חורבן ושממה:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ט ט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.