מלבי"ם על במדבר ד ז
<< | מלבי"ם על במדבר • פרק ד' • פסוק ז' |
• ב • ג • ה • ו • ז • יג • יד • טז • יח • יט • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מו • מז • מח • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַ֣ל ׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֒לֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָ֠יו אֶת־הַקְּﬞעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃
(ז) "ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת", נמצא היו לחה"פ וכלי השלחן בין שני מפות, ומפני קדושת לה"פ וכלי השלחן היה צריך שני כלים עליהם. והנה מ"ש ולחם התמיד עליו יהיה שמזה למד במנחות [דף צ"ה] שבמסודר אינו נפסל במסעות יקשה איך הניח הלחם על בגד תכלת הלא צריך שיונח על טהרו של שלחן, מזה מוכח כפי' הרמב"ן שמ"ש ולחם התמיד עליו יהיה פי' על השלחן עצמו, ופרש בגד תכלת על השלחן והלחם שעליו ועל הבגד נתנו את הקערות וכו', ועליהם פרשו בגד תולעת שני ועור תחש מפני קדושת הכלים שיהיו כלי בתוך כלי:
<< · מלבי"ם על במדבר · ד ז · >>