מיכה ב/הערות נוסח
<< · מיכה · ב/הערות נוסח · >>
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
מבוא למקרא על פי המסורה (תקציר) · כתר · כתי"ל · הערות נוסח · תנ"ך פונטי · ייבין · GitHub · תיקונים ושינויים · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים
ב א ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי־אָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ־לְאֵ֖ל יָדָֽם׃
ב וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃
ל=פרשה פתוחה ג לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃
ד בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃
ה לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהֹוָֽה׃
ו אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת׃
ז הֶאָמ֣וּר בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַי֙ דְבָרַי֙
=ל ובדפוסים (טעם פשטא באות האחרונה)
הקלדה=דְבָרַ֨י (קדמא או שהטעם ברי"ש!), טעות בעקבות BHS. יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הֹלֵֽךְ הֹלֵֽךְ
=א(ק),ש1 ומסורות-א,ל וטברניות ומ"ש
ל=הוֹלֵֽךְ (כתיב מלא וי"ו)׃
ח וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה׃
ט נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם׃
י ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא־זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טׇמְאָ֛ה טׇמְאָ֛ה
=ל (אין געיה); ק,ש1=טָֽמְאָ֛ה (געיה באות טי"ת). ראו בפירוש דעת מקרא מאת משה זיידל (הערה 23): "מחלוקת אם הטי"ת בגעיה (עי' 'מנחת שי'), ובמחלוקת זו תלויה מחלוקת שניה: אם הקמץ גדול או קטן, ואם הוא פועל עבר לנקבה, או שם על משקל 'חכמה'. והעיר הרב ברכר שאפילו לדעת הסוברים, שיש געיה בטי"ת, יתכן לומר שהוא שם על משקל 'חכמה' או שם פועל. ודבריו נכונים מאוד, שמצינו געיות גם בקמץ קטן מעיקרו, כמו: שמרה נפשי כי חסיד אני (תה' פו ב) – שיש געיא בשי"ן, ועוד כיוצא בזה, או שם פועל כמו: לטמאה בה (ויק' טו לב)... ואולם העניין אינו משתנה גם אם נפרש, ש'טמאה' הוא שם עצם על משקל 'חכמה', וטי"ת בקמץ קטן כמו 'טמאה' טי"ת בקבוץ: בעבור הטומאה שטמאתם את הארץ תחבל. ומעין זה אפשר לפרש גם אם 'טמאה' הוא שם פועל. ומתרגום יונתן ורש"י נראה ש'טמאה' הוא שם פועל עם כינוי...". לפי ויינברג הקמץ קטן, בין אם תיבת טָמְאָ֛ה היא שם עצם (3.1.4) ובין אם היא שם הפועל (3.2.1.2), וכך היא מסומנת במילון של דוידזון, אך לא בתנ"ך קורן החדש ובסימנים. תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ׃
יא לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
יב אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בׇּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדׇּֽבְר֔וֹ הַדׇּֽבְר֔וֹ
=ל,ק (געיה באות דל"ת); ש1=הַדָּבְר֔וֹ (אין געיה). ראו רד"ק בספר השרשים <והדלי״ת מעמדת בגעיא; ומשפטה להחטף כמו "וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם" (ישעיהו ה,יז)> ודבריו הובאו במ"ש. אמנם ראו בפירוש דעת מקרא מאת משה זיידל (הערה 30ב): "אולם כבר הזכרנו (לעיל פסוק י) שתיתכן געיה גם בקמץ שהוא מעיקרו קטן"; ואם כן נראה שהלשון המקבילה "כְּדָבְרָם" (ישעיהו ה,יז) מכריעה. גם לפי ויינברג (3.1.1) הקמץ קטן וכמו כן במילון של דוידזון, אך לא בתנ"ך קורן החדש ובסימנים. תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם׃
יג עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהֹוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם׃
הפרק בלי מספרים
עריכה
ה֧וֹי חֹֽשְׁבֵי־אָ֛וֶן וּפֹ֥עֲלֵי רָ֖ע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם בְּא֤וֹר הַבֹּ֙קֶר֙ יַעֲשׂ֔וּהָ כִּ֥י יֶשׁ־לְאֵ֖ל יָדָֽם׃
וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃
ל=פרשה פתוחהלָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֥י חֹשֵׁ֛ב עַל־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הַזֹּ֖את רָעָ֑ה אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־תָמִ֨ישׁוּ מִשָּׁ֜ם צַוְּארֹֽתֵיכֶ֗ם וְלֹ֤א תֵֽלְכוּ֙ רוֹמָ֔ה כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃
בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃
לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהֹוָֽה׃
אַל־תַּטִּ֖פוּ יַטִּיפ֑וּן לֹֽא־יַטִּ֣פוּ לָאֵ֔לֶּה לֹ֥א יִסַּ֖ג כְּלִמּֽוֹת׃
הֶאָמ֣וּר בֵּֽית־יַעֲקֹ֗ב הֲקָצַר֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה אִם־אֵ֖לֶּה מַעֲלָלָ֑יו הֲל֤וֹא דְבָרַי֙ דְבָרַי֙
=ל ובדפוסים (טעם פשטא באות האחרונה)
הקלדה=דְבָרַ֨י (קדמא או שהטעם ברי"ש!), טעות בעקבות BHS. יֵיטִ֔יבוּ עִ֖ם הַיָּשָׁ֥ר הֹלֵֽךְ הֹלֵֽךְ
=א(ק),ש1 ומסורות-א,ל וטברניות ומ"ש
ל=הוֹלֵֽךְ (כתיב מלא וי"ו)׃
וְאֶתְמ֗וּל עַמִּי֙ לְאוֹיֵ֣ב יְקוֹמֵ֔ם מִמּ֣וּל שַׂלְמָ֔ה אֶ֖דֶר תַּפְשִׁט֑וּן מֵעֹבְרִ֣ים בֶּ֔טַח שׁוּבֵ֖י מִלְחָמָֽה׃
נְשֵׁ֤י עַמִּי֙ תְּגָ֣רְשׁ֔וּן מִבֵּ֖ית תַּֽעֲנֻגֶ֑יהָ מֵעַל֙ עֹֽלָלֶ֔יהָ תִּקְח֥וּ הֲדָרִ֖י לְעוֹלָֽם׃
ק֣וּמוּ וּלְכ֔וּ כִּ֥י לֹא־זֹ֖את הַמְּנוּחָ֑ה בַּעֲב֥וּר טׇמְאָ֛ה טׇמְאָ֛ה
=ל (אין געיה); ק,ש1=טָֽמְאָ֛ה (געיה באות טי"ת). ראו בפירוש דעת מקרא מאת משה זיידל (הערה 23): "מחלוקת אם הטי"ת בגעיה (עי' 'מנחת שי'), ובמחלוקת זו תלויה מחלוקת שניה: אם הקמץ גדול או קטן, ואם הוא פועל עבר לנקבה, או שם על משקל 'חכמה'. והעיר הרב ברכר שאפילו לדעת הסוברים, שיש געיה בטי"ת, יתכן לומר שהוא שם על משקל 'חכמה' או שם פועל. ודבריו נכונים מאוד, שמצינו געיות גם בקמץ קטן מעיקרו, כמו: שמרה נפשי כי חסיד אני (תה' פו ב) – שיש געיא בשי"ן, ועוד כיוצא בזה, או שם פועל כמו: לטמאה בה (ויק' טו לב)... ואולם העניין אינו משתנה גם אם נפרש, ש'טמאה' הוא שם עצם על משקל 'חכמה', וטי"ת בקמץ קטן כמו 'טמאה' טי"ת בקבוץ: בעבור הטומאה שטמאתם את הארץ תחבל. ומעין זה אפשר לפרש גם אם 'טמאה' הוא שם פועל. ומתרגום יונתן ורש"י נראה ש'טמאה' הוא שם פועל עם כינוי...". לפי ויינברג הקמץ קטן, בין אם תיבת טָמְאָ֛ה היא שם עצם (3.1.4) ובין אם היא שם הפועל (3.2.1.2), וכך היא מסומנת במילון של דוידזון, אך לא בתנ"ך קורן החדש ובסימנים. תְּחַבֵּ֖ל וְחֶ֥בֶל נִמְרָֽץ׃
לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
אָסֹ֨ף אֶאֱסֹ֜ף יַעֲקֹ֣ב כֻּלָּ֗ךְ קַבֵּ֤ץ אֲקַבֵּץ֙ שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֥חַד אֲשִׂימֶ֖נּוּ כְּצֹ֣אן בׇּצְרָ֑ה כְּעֵ֙דֶר֙ בְּת֣וֹךְ הַדׇּֽבְר֔וֹ הַדׇּֽבְר֔וֹ
=ל,ק (געיה באות דל"ת); ש1=הַדָּבְר֔וֹ (אין געיה). ראו רד"ק בספר השרשים <והדלי״ת מעמדת בגעיא; ומשפטה להחטף כמו "וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם" (ישעיהו ה,יז)> ודבריו הובאו במ"ש. אמנם ראו בפירוש דעת מקרא מאת משה זיידל (הערה 30ב): "אולם כבר הזכרנו (לעיל פסוק י) שתיתכן געיה גם בקמץ שהוא מעיקרו קטן"; ואם כן נראה שהלשון המקבילה "כְּדָבְרָם" (ישעיהו ה,יז) מכריעה. גם לפי ויינברג (3.1.1) הקמץ קטן וכמו כן במילון של דוידזון, אך לא בתנ"ך קורן החדש ובסימנים. תְּהִימֶ֖נָה מֵאָדָֽם׃
עָלָ֤ה הַפֹּרֵץ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם פָּֽרְצוּ֙ וַֽיַּעֲבֹ֔רוּ שַׁ֖עַר וַיֵּ֣צְאוּ ב֑וֹ וַיַּעֲבֹ֤ר מַלְכָּם֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהֹוָ֖ה בְּרֹאשָֽׁם׃