מ"ג שיר השירים ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף
. |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־09:21, 11 ביוני 2008
<< · מ"ג שיר השירים · ו · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן־הַגִּלְעָֽד׃
רש"י
"הרהיבני" - הגיסו לבי כמו (תהלים צ) ורהבם עמל ואון (ישעיהו ל) רהב הם שבת אישמיי"ר בלע"ז והדוגמא כך הוא אמר הקדוש ברוך הוא במקדש זה אי אפשר להשיב לכם ארון וכפרת וכרובים שהם הרהיבוני בבית ראשון להראותכם חבה יתירה עד שמעלתם בי
"שערך כעדר העזים" - בקטנים ורכים ודקים שבכם יש שבח הרבהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
הפעם השנית
דודי ירד לגנו - כאשר פירשתי שאמרה לו יבא דודי לגנו וכאשר הקיצה רדפה אחריו וכאשר ראה אותה אמר יפה את רעיתי ואמר שערך ושניך גם כפלח הרמון והטעם כי את הוא תשוקתי הקדמונית ואל תתערבי לי באחרת כי הנה שערך ושניך ורקתך לעדים נאמנים ולא יתכן שתתערבי באחרת כי אחת את היא בעולם ואין דומה לך גם הנה שלמה יש לו ששים מלכות ושמונים פלגשים ועלמות אין מספר אין כמותך כי אחת את לאמך:
הפעם השלישית
דודי ירד לגנו - זה שעלה למרום:
לרעות בגנים וללקוט שושנים - שהוא דר עם המלאכים שהם צדיקים:
אני לדודי - אמרה כנסת ישראל אע"פ שירד דודי לגנו אני שלו והוא שלי, ענתה שכינה יפה את, זה שחזרו בבית שני ופי':
הסבי עיניך מנגדי - שנפסקה הנבוא' בבית שני כאשר התנבא דניאל ולחתום חזון ונביא כאשר פירשתי בספר דניאל:
שערך - שהיו בבית שני נזירים:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה – ז) "הסבי". מעתה הסבי את עיניך העומדות מנגדי מרחוק כי עד עתה היית מבטת אל חדרי שלמה ושלחת עיניך אלי מן הצד, עתה הסבי אותן אלי כי הם רהבי וגאותי, לכן ידבקו בי בתמידות, שערך חושב יופיה כנ"ל:
מליצה:
(ה – ז) "הסבי". מעתה הסבי את עיניך, שעד עתה עמדו מנגדי מרחוק, כי היית בחדרי שלמה שהוא הגויה לוטשת עיני השכלתך מרחוק ממכלא הגשם והחומר, (וכבר בארנו ענין העינים האלה למעלה, א' ט"ו) עתה הסבי אותן אלי, כי תהיי אצלי תחת כסא כבודי, כי עיניך אלה הרהיבני. וגדלני בעולם, שע"י נתפרסם גדולתי ומלכותי. ועתה שב לחשב המעלות והתקונים שהביאה הנפש אתה, שהם השערות והשנים, ורקתה שהם המושגים והעיונים הרוחנים ועצמות הנפש עצמה כמו שפרשנו זה בפרטות למעלה (סימן ד'). ודלג את הצואר והשדים, שזה מתאר הנהגתה את הכח המתעורר ויצר הגויה, כי אפסו עתה. באשר תפרד מן הגויה וכחותיה ותעזוב את החומר:מדרש רבה
הסבי עיניך ר' עזריה בשם רבי יהודה בר' סימון: למלך שכעס על מטרונה ודחפה והוציאה מפלטין בחוץ. מה עשתה? הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד חוץ לפלטין, לכשעבר המלך אמר המלך: העבירוה מנגד פני, שאיני יכול לסבול. כך בשעה שבית דין יושבין וגוזרין תעניות והיחידים מתענים, הקב"ה אומר: איני יכול לסבול! שהם הרהיבוני הן גרמו לי לפשט ידי בעולמי, ובשעה שבית דין גוזרים תעניות ותינוקות מתענים, אומר הקדוש ברוך הוא: איני יכול לסבול שהם הרהיבוני, הם המליכוני עליהם, ואמרו: (שמות ט"ו) ה' ימלוך לעולם ועד. ובשעה שגוזרין תעניות וזקנים מתענים, אומר הקב"ה: איני יכול לסבול שהם הרהיבוני, הם קבלו מלכותי עליהם בסיני, ואמרו: (שם כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. וכתיב: (תהילים פ"ז) אזכיר רהב ובבל ליודעי וגו'. רבי פנחס בשם ר' חמא בר חנינא בר פפא: כתיב (שם ס"ח) אך סוררים לשכן יה אלוהים. ואף סוררים והקדוש ברוך הוא משרה שכינתו ביניהם. באי זו זכות? בזכות כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שערך כעדר העזים מה עז זו בזויה, כך ישראל בזויין בשטים, שנאמר: (במדבר כ"ה) וישב ישראל בשטים וגו':
<< · מ"ג שיר השירים · ו · ה · >>