מהר"ם על הש"ס/פסחים/פרק י
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | רשב"ם |
תוספות | רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
קא.
עריכהברשב"ם ד"ה והלכה כר' שמעון בגרירה וכו' הא קי"ל ה"מ היכי דסתרן אהדדי כגון כמה חסרון בשדרה וכו' ר"ל לענין טומאת אהל אתמר שאם נעקרה חוליא אחת מהשדרה אינה מטמאה באהל וכן לענין טריפה שאם נעקרה אחת הבהמה טריפה והיינו חומרא דהתם וקולא הכא עיין בחולין דף נ"ב:
קט.
עריכהבתוס' ד"ה שנאמר ושמחת אתה וביתך וכו' נ"ל שגירסא אחרת היתה לתוספות דהא לפי הגירסא שלפנינו מביא פסוק דראה גבי רגל:
ד"ה רביעית של תורה וכו' רביעית הנמצא השלך החוצה פי' השלך עשר סאות ממ' סאות ומן הנותרים היינו ל' סאות קח א' מעשרים וחצי סאה מעשר והיינו סאה וחצי חלוק אותן ללוגין נמצא שהן ל"ו לוגין קח מכל י"ב לוגין אחת נמצא שהן ג' לוגין חלוק הג' לוגין לרבעיות נמצא שהן י"ב רביעיות ואח"כ קח חלק הי"ב מהן ויעלה רביעיות או תקח אחד מכ"ד וכן תעשה במים קח א' מכ"ד היינו סאה ועוד קח חצי סאה מי"ב סאות ונמצא שיש בידך סאה וחצי ועוד נשארו ד' סאות חלוק אותן לקבין נמצא שהן כ"ד קבין קח א' מכ"ד וחלוק ג"כ הסאה וחצי לקבין נמצא שהן ט' קבין ואם כן יש בידך י' קבין השלך העשירות שהוא קב א' ישארו בידך ט' קבין שהן סאה ומחצה שהן ל"ו לוגין אח"כ חשוב כפירש"י שאין זה חשבון רק שיעלה לאצבעים וחצי וחומש אצבע וכן החשבון שאחריו מהר"י קח רובע שהכל חשבון אחד ולעיל חשב רום המקוה ועתה בא לחשב המים קח הרובע הוא עשר סאות השלך הרביעית הם ב' סאות ומחצה ישארו ז' סאות וחצי טול החמישית מהז' וחצי נמצא שהוא סאה וחצי והכל א' דאצבעים הן י"ב שתותין ואצבע ומחצה הן ט' שתותין ושליש אצבע הוא ב' שתותין נמצא שהן י"א שתותין והוא אצבעיים חסר שתות אצבעות צפוריות פי' שש מדבריות הן חמש ירושלמית ושש ירושלמית הן חמש ציפוריות ואצבעיים על אצבעיים עגולות עולה לאצבעיים על (אצבעיים) [אצבע] וחצי ר"ל כשתעשה מאצבעיים על אצבעיים מרובעות עגולות הוי אצבעיים על אצבע וחצי דמרובע וכו' ויש בעגולות וכו' ר"ל דאצבעיים על אצבעיים מרובעות חלוק אותן לי"ב רצועות נמצא שכל רצועה רחבה שתות וארוכה י"ב שתותים דהא אצבעיים הן י"ב שתותים נמצא אצבעיים על אצבעים מרובעות הוא כמין טבלא רחבה י"ב שתותין וארכה י"ב שתותים והירושלמי דמיירי באצבעיים על אצבעיום עגולות הן פחות רובע מי"ב נמצא שהן כטבלא רחבה ט' שתותין וארכה ט' שתותים נמצא שהי"ב שתותין ירושלמיות נכנסין בט' שתותין ציפוריות דהא י"ב מדבריות הן עשר ירושלמית ועשר ירושלמית הן ט' ציפוריות ועדיין הט' ציפוריות יתירין עליהם ד' שתותין שתות דהא שש ירושלמית הן ה' ציפוריות נשארו עוד ד' ירושלמיות נגד ד' ציפוריות להשלים הט' וע"כ הד' שתותי צפוריות הן יתרין על הירושלמית ד' שתותי שתות דהא כל שתות ציפוריות הוא יתר על הירושלמי חלק ששי משתות ונמצא שהן ד' שתותי שתות שהיא אחד מט' ר"ל מט' באצבע שהרי האצבע ו' שתותין חלוק אותן כל אחד לששה נמצא שהן ל"ו שתותי שתות וד' הן חלק תשיעית מל"ו שהוא אחד מכ"ד ר"ל שרביעית שתות הוא שתות שתות וחצי שתות שתות כשתחלוק השתות לשש חלקים והאצבע הוא ל"ו שתותי שתות נמצא ששתות שתות וחצי שהוא רביעית שתות א' מכ"ד מל"ו שתותי שתות ודוק היטב:
בא"ד פלגא של רבוע הפנימי ר"ל שרבוע הפנימי הוא עשר חומשין וזה חומש יותר נמצא שהוא בערך ט"ו חומשין וגובה של גמרא דלנו הוא י"ג חומשין וחצי וכשתסיר השליש מהגובה שבגמרא שלנו יותר על הירושלמי נגד שליש הרוחב שבירושלמי יתר על רוחב שבגמ' שלנו ונמצא שהוא שקול ודו"ק: