מהר"ם על הש"ס/פסחים/פרק ז

עד.

ברש"י ד"ה כמין בישול הוא זה שמבשל וכו' כמו תוך הקדירה וכו' כצ"ל:

ד"ה האי מולייתא וכו' ואפי' לא מלחו את חבשר וכו' ואפילו לא מלחו אלא כמליחת צלי וכו' כצ"ל:

בגמרא שאני לב דשיע הא רבין סבא כצ"ל:

בגמ' ת"ל נחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות והא גופא קשיא וכו' כצ"ל:

בגמ' ל"ל יקמוץ את מקומו א"ר ירמיה וכו' כצ"ל:

לא דחיא שבת ומדשבת וכו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה אמר לך רב וכו' משום דפת חמה אי נמי י"ל דאו או קאמר וחבית כו' כצ"ל:

ד"ה כיון דקרבן צבור וכו' דכל יחיד ויחיד מחייב קריא ליה קרבן וכו' כצ"ל:

בגמ' דאמר אביי קרא עלי מועד לשבור בחורי תמוז דהאי שתא מלויי מליוה למימרא ברש"י ד"ה ומרצה וכו' ואי לאו משום דציץ מרצה לא הוו וכו' כצ"ל והד"א:

כו' כצ"ל:

ד"ה ודכולי עלמא וכו' עד על טומאת הדם וקמצית הס"ד ומ"ש בספרים ואומרים הוא ט"ס:

ד"ה ר"א גרסי' בס"א ליתא:

בגמ' ש"מ דם אע"פ שאין בשר וש"מ אין הבשר מותר באכילה וכו' כצ"ל:

שם אלא קסבר ר' יהושע דציץ מרצה כו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה דם דכי ליתי מעכב דהא תרווייהו וכו' כצ"ל:

ד"ה ולא על העולים וכו' דאי מרצי וכו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה הללו עושין וכו' לא עבדי בטומאה דהוי רובה וטמאים לא מידחו לשני דהוי נמי רובא וכו' כצ"ל:

בגמרא ונשים משלימות לטהורין ה"ד וכו' כצ"ל:

בגמ' ובמאי אי בנזיר כי ימות מת עליו אמר רחמנא וכו' כן צריך להיות:

בתוס' ד"ה ומר סבר וכו'. ולא לאישות אחר שפחות וכו' נ"ל שצ"ל ולא לשפחות אחר שפחות ועיין בקידושין דף י"ח: