ירושלמי פסחים י
משנה
עריכהערב פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מד' כוסות של יין ואפילו מן התמחוי:
גמרא
עריכהמתניתא דר' יודה דתני ערב שבת מן המנחה ולמעלן לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שיכנס לשבת בתאוה דברי ר' יודה ר' יוסה אומר אוכל והולך עד שעה שהוא משלים. מפסיקין לשבת דברי ר' יודה ר' יוסה אומר אין מפסיקין מעשה ברבן שמעון בן גמליאל ורבי יוסי בן חלפתא שהיו מסובין בערב שבת בעכו וקדשה עליהן השבת אמר לו ר' שמעון בן גמליאל לרבי יוסי בן חלפתא רצונך שנפסוק לשבת. אמר לו כל יום היית מחבב דברי לפני רבי יהודה ועכשיו את מחבב דברי ר' יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית. אמר לו אם כן לא נפסוק שלא תיקבע הלכה בישראל כר' יהודה. לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי. ר' יהודה בשם שמואל זו דברי ר' יהודה ור' יוסה אבל דברי חכמים פורש מפה ומקדש. מהו לוכל מיני כיסנים מהו לוכל מיני תרגימא. ר' יודן נשייא סחה וצחא שאל לר' מנא בגין דאתא צחי מהו נישתי. א"ל תני ר' חייה אסור לאדם לטעום כלום עד שתחשך. א"ר לוי האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. תני ר' יודה בן בתירה אומר בין חמץ בין מצה אסור רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי רבי לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה לא מצה מן הדא דר' לוי ולא חמץ מן הדא דר' יודה בן בתירה ור' תלמידי דר' יודה בן בתירה הוה. לא תלמידיה דר' יעקב בן קודשיי הוה. אלא בגין דהוה בכור. אמר רב מנא רב יונה אבא הוה בכור והוה אכיל. אמר רב תנחומא לא מן הדא אלא מן הדא ר' איסתניס הוה כד אכיל ביממא לא הוה אכיל ברמשא ולמה לא הוה אכיל הכא ביממא כדי שיכנס לשבת בתאוה. אמר רב לוי ולפי שדרך עבדים להיות אוכלין מעומד וכאן להיות אוכלין מסובין להודיע שיצאו מעבדות לחירות. ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אותו כזית שאדם יוצא בו בפסח צריך לאוכלו מיסב. ר' יוסי בעא קומי ר' סימון אפי' עבד לפני רבו אפילו אשה לפני בעלה א"ל כר' ע"כ שמעתי. א"ר ר' חייה בר אדא לפי שאין ערב לאדם לוכל מן הקופה וכאן אפילו מן התמחוי. תני צריך הוא אדם לשמח את אשתו ואת בניו ברגל במה משמחן ביין. רבי יודה אומר נשים בראוי להן וקטנים בראוי להם נשים בראוי להן כגון מסנים וצוצלין וקטנים בראוי להן כגון אגוזין ולוזין. אמרין הוה רבי טרפון עביד כן. מניין לארבעה כוסות רבי יוחנן בשם ר' ר' בנייה כנגד ארבע גאולות (שמות ו,) לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' ולקחתי אתכם לי לעם וגומר והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבעה כוסות של פרעה (בראשית מ,) וכוס פרעה בידי ואשחט אותם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ונתת כוס פרעה בידו וגו'. רבי לוי אמר כנגד ארבעה מלכיות ורבנן אמרי כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם (ירמיהו נה,) כי כה אמר ה' אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החימה וגו' כוס זהב בבל ביד ה' (תהילים עה,) כי כוס ביד ה' (תהילים יא,) ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם מהו מנת כוסם רבי אבין אמר דיפלי פוטירין כדיפלי פוטירין אחר המרחץ וכנגד עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות (תהילים טז,) ה' מנת חלקי וכוסי (תהילים כג,) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה והדין (תהילים קטז,) כוס ישועות אשא תריין. תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס. ר' זעירא שאל לרבי יושיה כמה הוא שיעורן של כוסות א"ל נלמוד סתום מן המפורש דתני ר' חייה ד' כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי. תמן תנינן מפנין אפילו ד' וחמש קופות. רבי זעירא שאל לרבי יושיה כמה היא שיעורה של קופה אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש דתנינן תמן בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלישכה. רבי יוסי בי רבי בון בשם ר"י דר' יודה היא דתני מים כדי גמייה ר' יודה אומר כדי מזיגת המוזג. מזוג בכמה נישמעינה מן הדא מים כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמייה רבי יודה אומר כדי מזיגת הכוס. כמה הוא שיעורן של כוסות רבי מנא אמר טירטרטין ורביע. מהו לשתותן בכרך אחד מן מה דאמר רבי יוחנן הלל אם שמען בבית הכנסת יצא הדא אמרה אפילו שתיין בכרך אחד יצא. מהו לשתותן מפוסקין כלום אמרו שישתה לא שישתכ'. אם שותה הוא מפוסקין אינו מישתכר. מהו לצאת ביין של שביעית תני רב הושעיה יוצאין ביין של שביעית מהו לצאת בקונדיטון מן מה דתני בר קפרא קונדיטון כיין הדא אמרה יוצאין בקונדיטון. מהו לצאת בהן מזוגין מן מה דתני רבי חייה ארבע כוסות שאמרו יוצאין בהן בין חיין בין מזוגין והוא שיהא בהן טעם ומראה יין. אמר רבי ירמיה מצוה לצאת ביין אדום שנאמר (משלי כג,) אל תרא יין כי יתאדם. תני מבושל כדי תבל מהו לצאת ביין מבושל רבי יונה אמר יוצאין ביין מבושל רבי יונה כדעתיה דרבי יונה שתי ארבעתי כסוי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתה רבי יודה בי רבי אלעי שתי ארבעתי כסוי דלילי פיסחא וחזיק רישיה עד חגא חמתי' חדא מטרונה אפוי נהירין אמר' לי' סבא סבא חדא מן תלת מילין אית בך או שתיי חמר את או מלוה בריבית או את מגדל חזירים את אמר לה תיפח רוחה דהיא איתתא הדא מן אילין תלתי מילייא לית בי אלא אולפני שכיח לי דכתיב (קהלת ח,) חכמת אדם תאיר פניו. רבי אבהו אתא לטיבריא חמוניה תלמידוי דרבי יוחנן אפוי נהירין אמרון קומי רבי יוחנן אשכח רבי אבהו סימא. אמר לון למה אמר לון אפוי נהירין אמר לו דילמא אורייתא חדתא שמע. סליק לגביה א"ל מה אוייתא חדתא שמעת א"ל תוספתא עתיקתא וקרא עלוי חכמת אדם תאיר פניו. אמר רבי חנינה לוגא דאורייתא תומנתא עתיקתא דמורייסא דציפורין. אמר רבי יונה חכים אנא לה דבית רבי ינאי מכילין בה דבש תני חצי שמינית טיברנית ישנה. אמר רבי יוחנן הדא דידן הוות ולמה לא אמר עסיקתא בגין דהוות ביומיה. ואית דאמרין דהוות זעירא ורבת זעירת ולא זערת כמה דהוות. כמה הוא שיעורו של כוס רבי יוסה בשם רבי יודה בר פזי רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל אצבעיים על אצבעיים על כוס אצבע ומחצה ושליש אצבע. תני יבש כזית דברי רבי נתן רבנן דקיסרין רבי יוסי בי ר' בון בשם ר' יוחנן אתיא דרבי נתן כרבי שמעון כמה דר"ש אמר ברביעית כן ר' נתן אמר לכשיקדש יהא בו כזית:
משנה
עריכהמזגו לו כוס ראשון בית שמאי אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היום:
גמרא
עריכהמה טעמ' דבית שמאי שקדושת היום גרמא ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין מה טעם דבית הלל שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר ד"א היין תדיר וקדושה אינה תדירה א"ר יוסי מדברי שניהן יין ואבדלה היין קודם כלום טעמא דבית שמאי לא שקדושת היום גרמה ליין וכאן הואיל ואבדלה גרמה ליין שיבוא היין קודם כלום טעמא דבית הלל אלא שהיין תדיר וקדושה אינה תדירה וכאן הואיל והיין תדירה ואבדלה אינה תדירה היין קודם. א"ר מנא מדברי שניהן יין ואבדלה אבדלה קודם כלום טעמא דבית שמאי אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין וכאן הואיל ונתחייב באבדלה עד שלא בא היין אבדלה קודמת כלום טעמא דבית הלל אלא שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר וכאן הואיל והיין גורם לאבדלה שתיאמר אבדלה קודמת. אמר רבי זעירא מדברי שניהן מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. היא דעתיה דרבי זעירה דר' זעירה אמר מבדילין על שכר. ואזלין מן אתר לאתר למישמע קידושא. אמר רבי יוסי בי רבי בון נהגין תמן במקום שאין יין שליח ציבור יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם מקדש ישראל ויום השבת:
משנה
עריכההביאו לפניו ירקו' וחזרת מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אע"פ שאין חרוסת מצוה ר' לעזר בי רבי צדוק אומר מצוה ובמקדש מביאין לפניו גופו של פסח:
גמרא
עריכהחברייא בשם רבי יוחנן צריך לטבל בחזרת ב' פעמים רבי זעירה בשם רבי יוחנן אין צריך לטבל בחזרת ב' פעמים ר' שמעון בן לקיש אמר אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבל פעם שנייה. מתניתא פליגא על ר' שמעון בן לקיש שבכל הלילות אנו מטבילים פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים. סבר רבי שמעון בן לקיש על הדא דבר קפרא מתניתא פליגא על בר קפרא שבכל הלילות אנו מטבילין אותו עם הפת וכאן אנו מטבילין אותו בפני עצמו. מתניתא פליגא על רבי יוחנן יוצאין במצה בין שכיוון בין שלא כיוון והכא מכיון שהסיב חזקה כיוון. מתיב רבי ירמיה קומי רבי זעירה מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה חזרת מצוה. אמר ליה שכן רב מטבל בתירדין. תגרי ירושלם היו אומרים בואו וטלו לכם תבלי מצוה. בני בייתיה דאיסי בשם איסי ולמה נקרא שמה רובה שהיא רבה עמו ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם. תני ובגבולין צריכין שני תבשילין אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה:
משנה
עריכהמזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל; אם אין דעת בבן לשאול – אביו מלמדו:
| מה נשתנה הלילה הזה | מכל הלילות, |
| שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת | והלילה הזה –שתי פעמים? |
| שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה | והלילה הזה –כולו מצה? |
| שבכל הלילות אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל | והלילה הזה –כולו צלי? |
ולפי דעתיה של בן – אביו מלמדו;
מתחיל בגנות ומסיים בשבח,
ודורש מ"ארמי אובד אבי"–
עד שהוא גומר כל הפרשה.
ר"ג היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו: פסח מצה ומרורים.
פסח – על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים.
מצה – על שם שנגאלו אבותינו במצרים.
מרור – על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג).
לפיכך, אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם לנצח לגדל למי שעשה לנו את כל הניסים האלו והוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו – הללויה:
גמרא
עריכהתני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול.
בן חכם, מהו אומר? "מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו?" (דברים ו)
אף אתה אמור לו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים" (שמות יג יד).
בן רשע, מהו אומר? "מה העבודה הזאת לכם?" (שמות יב כו) מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?
מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו: (שם)"בעבור זה עשה ה' לי"; לי עשה, לאותו האיש לא עשה! אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להיגאל משם לעולם.
טיפש, מה אומר? "מה זאת?" (שמות יג יד)
אף את לַמדוֹ הלכות הפסח: שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
בן שאינו יודע לשאול,
את פתח לו תחילה. א"ר יוסֶה: מתניתא אמרה כן: "אם אין דעת בבן— אביו מלמדו":
משנה
עריכהעד איכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו הלילה הזה ואינו חותם רבי עקיבה אומר כן ה' אלהינו יגיענו לרגלים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך ששים בעבודתך ובחידוש בית מקדשך ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים אשר הגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך על גאולתינו ברוך אתה ה' גאל ישראל:
גמרא
עריכהרב אמר מתחילה צריך להתחיל (יהושע כד,): "בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו'. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו'".
"וארבה". אמר רבי אחא וארב כתיב כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק. דבר אחר נעשיתי לו אורב אין את חטא מיתן ליה ואין זכה מיתן ליה. אמרו להן בית שמאי וכי יצאו ישראל ממצרים שהוא מזכיר יציאת מצרים אמרו להן בית הלל אילו ממתין עד קרות הגבר אדיין לא הגיעו לחצי גאולה היאך מזכירין גאולה ואדיין לא נגאלו והלא לא יצאו אלא בחצי היום שנאמר (שמות יב,) ויהי בעצם היום הזה הוציא ה' את בני ישראל וגו'. אלא מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק. התיב רבי אבונא בר סחורא לא כבר הזכיר על הכוס. תניא אין אומרים זמן אלא בשלש רגלים בלבד אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. תני כל שכתב מקרא קודש צריך להזכיר בו זמן. א"ר תנחומא ויאות מי שראה תאינה בכורה שמא אינו צריך להזכיר זמן הרי ראש השנה ויום הכפורים ביהודה נהגו כרבי עקיבה ובגליל נהגו כרבי יוחנן בן נורי. עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא. הרי פורים אלו קוראים בארבעה עשר ואלו קוראין בחמשה עשר שנייא היא דכתיב משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר:
משנה
עריכהמזגו לו כוס שלישי מברך על מזונו רביעית גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה בין שלישי לרביעי לא ישתה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן:
גמרא
עריכהכתיב (שופטים ה,) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה'. התנדבו ראשי עם כשהקדוש ברוך הוא עושה לכם ניסים תהו אומרין שירה התיבון הרי גאולת מצרים שנייא היא שהיא תחילת גאולתן. הרי מרדכי ואסתר שנייא היא שהיו בחוץ לארץ ואית דבעי מימר מרדכי ואסתר משונאיהם נגאלו לא נגאלו מן המלכות. למה בשביל שלא ישתכר. כבר משוכר הוא מה בין יין שבתוך המזון מה בין יין של אחר המזון. יין של אחר המזון משכר שבתוך המזון אינו משכר. מאי אפיקומן רבי סימון בשם רבי אינייני בר רבי סיסיי מיני זמר ר"י אמר מיני מתיקה שמואל אמר כגון ערדילי וגוזליא דחנניא בר שילת:
משנה
עריכה- ישנו מקצתן יאכלו כולם לא יאכלו ר' יוסי אומר אם נתנמנמו יאכלו נרדמו לא יאכלו.
- הפסח אחר חצות מטמא את הידים.
- הפיגול והנותר מטמאין את הידים.
- בירך ברכות הפסח פטר את של זבח.
- את של זבח לא פטר את של פסח דברי רבי ישמעאל.
- רבי עקיבה אומר לא זו פוטרת זו ולא זו פוטרת זו:
גמרא
עריכהלמה מפני הסיע דעת או משום שעבר עליו חצות. הגע עצמך שיש שם בחורה אחרת הרי לא עבר חצות. הוי לית טעמא דא אלא מפני הסיע דעת. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי הפיגול והנותר מצטרפין לטמא את הידים כדי עונשן בכזית. מהו שיפסול את התרומה קל וחומר אם מטמאין את הידים לפסול את התרומה הן עצמן לא כל שכן. ההן יוצא מה את עבד לי' מטמא את הידים או אינו מטמא את הידים והנותר אינן פוסלין את התרומה וההן יוצא לא גזרו עליו כלום דל כן יטמא צד החיצון וצד הפנימי. אמר רבי אבין מאן אית ליה דבר מחמת מגע עצמו לא ר"מ. ולא כן אמר רבי יוחנן כל הדברים טהורים ברובן כיון שחיתך רובן לא כפרוש הוא ויעשה כמגיע בו ויהא פסול. אמר ר' חנניא במחתך כל שהוא כל שהוא ומשליך אית לך מימר שעבר חצות לא מפני הסיע דעת הויי לית טעמא אלא מפני הסיע דעת. אמר רבי זעירא דלא ברך ברכת הפסח לא פטר של זבח ושל זבח פטר של פסח שהפסח בכלל הזבח. א"ר מנא הפסח עיקר והזבח טפילה: