מדרש תנחומא מקץ יב

יב. [ עריכה ]
כיון שהלכו אחיו אצל יוסף וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו (בראשית מג, כט). שמח בו שראה בו דמות דיוקנו של אביו, מיד ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחות האנשים אכל וגו׳ (בראשית מד, א). אמר למנשה מלא את אמתחות וגו׳.‏ ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי וגו׳ (בראשית מד, ב). הבקר אור והאנשים שולחו (בראשית מד, ג) אמר יוסף אם אני משלח אותם בלילה אין כל בריה יכולה להן, לפי שנמשלו כחיות, שנאמר ‏גור אריה יהודה (בראשית מט, ט) ולדן אמר דן גור אריה (דברים לג, כב). יהי דן נחש עלי דרך (בראשית מט, יז). נפתלי אילה שלוחה (בראשית מט, כא). הם יצאו את העיר לא הרחיקו (בראשית מד, ד). אמר יוסף אם ירחיקו אין כל בריה יכולה להן. קום רדוף כל זמן שאימת העיר עליהן. והשגתם (בראשית מד, ד). הוי שוגג אותם בדברים, אחת קשה ואחת רכה. (הלוא זה אשר ישתה אדוני בו וגו׳ (בראשית מד, ה))‏ ויקרעו שמלותם (בראשית מד, יג). אמר להם הקב״ה אתם גרמתם לקרוע בגדי אביכם בדבר של חנם, כך תקרעו אתם על דבר של חנם. אמר רבי יצחק השבטים קרעו על בנימין לפיכך יצא ממנו מרדכי שקרע על ישראל, שנאמר ומרדכי ידע וגו׳ (אסתר ד, א). ויעמס איש על חמורו (בראשית מד, יג). לא הוצרך אחד מהם לסייע לחברו והיו עומדין ומחבטין לבנימין על כתפיו ואומרין לו, אי גנבא ברא דגנבתא, ביישתנו בן אמך את. כך ביישה אמך את אבינו, ובשביל אותן המכות שהכוהו בכתפיו זכה שתשרה שכינה בין כתפיו, שנאמר חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן (דברים לג, יב). ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף (בראשית מד, יד). מהו ביתה יוסף והלא כל יום ויום יוצא לדון בבימה, אלא אותו היום לא יצא, אמר איני מבייש את אחי בפני המצרים, ויפלו לפניו ארצה וגו׳ (בראשית מד, יד). הננו עבדים לאדוני (בראשית מד, טז). לקיים מה שנאמר הנה השמש והירח ‏(בראשית לז, ט).‏ ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלא ידעתם כי נחש ינחש איש וגו׳ (בראשית מד, טו). אמר להם אני אומר לכם מפני מה גנבו הנער הזה, לקסום בו ולידע היכן אחיו, ויאמר יהודה מה נאמר לאדני (בראשית מד, טז). מה נאמר על הכסף הראשון, מה נדבר על הכסף השני, ומה נצטדק על הגביע, האלהים מצא אה עון עבדיך, אל תקרא מצא אלא מוצא.‏ לעולם אין שני אחים נכנסין לבית המשתה ביחד ואנו נמצאנו כלנו בערוגה אחת בעון אחד שהיה בידינו, אמר להם אחיכם זה לא היה עמכם באותה שעה, א״ל כל הנתפש נתפש עמו. אמר להם ומה אחיכם הראשון שלא גנב ולא ציער אתכם אמרתם לאביו טרף טרף. זה שגנב וציער אתכם צאו אמרו לאביו טרף טרף, הלך החבל אחר הדלי, והלא דברים ק״ו ומה תקלה שבאה ע״י צדיק זה היה מחיה לבל באי עולם, זכות שהביא הקב״ה על ידיהם על אחת כמה וכמה.