פתיחת התפריט הראשי

אמר רבי חנינא: בוא וראה כמה מידה טובה ברא הקב"ה בעולמו עד שלא נברא העולם, ואיזו זו - תורה.

[1]תמן תנינן "שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח":

  • כיסא הכבוד מניין - שנאמר (תהלים צג ב): "נכון כיסאך מאז".
  • בית המקדש מניין - שנאמר (ירמיהו יז יב): "כיסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו".
  • גן עדן מניין - שנאמר (בראשית ב ח): "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם".
  • גיהנם מניין - שנאמר (ישעיהו ל לג): "כי ערוך מאתמול תפתה".
  • תשובה מניין - שנאמר (תהלים צ ב): "בטרם הרים יולדו" וכתיב אחריו (תהלים צ ג): "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם".
  • שמו של משיח מניין - שנאמר (תהלים עב יז): "יהי שמו לעולם, לפני שמש יינון שמו, ויתברכו בו כל גויים יאשרוהו".
  • תורה מניין - שנאמר:


(משלי ח כב): "ה' קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז". מה כתיב למעלה -


(משלי ח כא): "להנחיל אוהביי יש, ואוצרותיהם אמלא". עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות, לכך נאמר "להנחיל אוהביי יש יש בגימטריה 310".


בתחילה היתה תורה בשמיים, שנאמר (משלי ח ל): "ואהיה אצלו אמון, ואהיה שעשועים יום יום, משחקת לפניו בכל עת";


ואחר-כך עלה משה והורידה לארץ ונתנה לבני אדם, שנאמר (משלי ח לא): "משחקת בתבל ארצו ושעשועיי את בני אדם". אמר רבי אלכסנדראי: מהו משחקת בתבל ארצו? מכאן אתה למד, שעשרה שמות נקראו לו לארץ, ואלו הן: ארץ, אדמה, חרבה, יבשה, ארקא, תבל, חלד, ראשית, גיא, שדה:

  • [2]ארץ - שבני אדם רצים בה;
  • [3]אדמה - שממנה נברא אדם הראשון;
  • [4]חרבה - שמחריבין אותה המים;
  • [5]יבשה - בשעה שקיבלה דמיו של הבל,
  • [6]ארקא - שברחה ערקה לפני הקב"ה בשעה שרצה ליתן את ישראל התורה על הר סיני,
  • [7]תבל - שהיא מתבלת בפירותיה,
  • [8]חלד - שבני אדם חלודים בה,
  • [9]ראשית - שהיא ראשית לכל מעשה בראשית,
  • [10]גיא - שעשויה גבעות,
  • [11]שדה - שעשויה שדות. רבי זעירא דרש מהכא: (בראשית כד סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה".


הערות ותקוניםעריכה

  1. ^ (ו) תמן תנינן שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם. פסחים נד ב, נדרים לט ב, ועיין פרקי דרבי אליעזר ג ותנא דבי אליהו רבה לא ובמדרש תהלים צג אות ג, ותנחומא נשא אות י"ט, ספרי עקב פיסקא ל"ז, מכילתא בשלח סוף פרק ט, בראשית רבה א ד, ויש שינויים.
  2. ^ (ט)ארץ שבני אדם רצין בה. באדר"נ שם נוסחא ב' פמ"ג: "ארץ - על שם רצתה. משל למה הדבר דומה - למלך שקרא לפמליא שלו ורץ אחד ועמד לפניו ועשאו המלך שלטון; כך, קרא הקב"ה לכל באי העולם, ורצתה ארץ ועמדה לפניו". והרד"ק בשורשים הביא וז"ל (שרשים אות האלף): "ארץ -יש אומרים כי שורש ארץ - רץ, והאל"ף נוספת, ולפי שהגלגל רץ עליה וסובב אותה תמיד נקראת כן"
  3. ^ (י) אדמה שממנה נברא אדם הראשון. באדר"נ שם: "אדמה - שממנה נוצר אדם הראשון, שנאמר (בראשית ב ז): "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה"".
  4. ^ (יא) חרבה שמחריבין אותה המים. באדר"נ שם: "חרבה - שהחריבו מימיה את מי המבול".
  5. ^ (יב) יבשה בשעה שקיבלה דמיו של הבל. באדר"נ שם: "יבשה - שהובישו מימיה את מי המבול".
  6. ^ (יג) ארקא שברחה לפני הקב"ה בשעה שרצה ליתן את ישראל התורה על הר סיני. זה ליתא באדר"נ, רק כתיב בשם: "ארקא מניין - שנאמר (ירמיהו י יא): "כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו"", ודורש ארק כמו ערק, כי רוב בריחה מתורגם ערק, כמו "אשר נס" - "די ערק".
  7. ^ (יד) תבל שהיא מתבלת בפירותיה. עיין אדר"נ שם: "תבל - שהיא מתובלת בדברי תורה, אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, שנאמר (דברים ח): "לא תחסר כל בה"", והגירסה משובשת, עיין מה שהעיר שם הרב החכם הגדול הרב זלמן שעכטער בסימן יג.
  8. ^ (טו) חלד שבני אדם חלודים בה. הכוונה על-פי מאמרם שוחר טוב מזמור יז: "ממתים מחלד - אלו שהעלו גופן חלודה, כגון רשב"י ובנו, שהיה טמון י"ג שנה עד שהעלה גופן חלודה", ודרש חלד מלשון חלודה, ועיין פסיקתא בשלח (פ"ח ע"ב): "עד שהעלה גופן חלודות חלודות", וגם אבן עזרא על איוב יא יז פירש חלד בשם ר"מ הוא כמו חלודה בלשון רז"ל, ע' שם.
  9. ^ (טז) ראשית שהיא ראשית לכל מעשה בראשית. באדר"נ שם: "ראשית מנין - שנאמר (בראשית א א): "בראשית ברא אלהים"".
  10. ^ (יז) גיא שעשויה גבעות. באדר"נ שם: "גיא מנין - שנאמר (איוב ל ה): "מן גו יגורשו"".
  11. ^ (יח) שדה שעשויה שדות. באדר"נ: "שדה מניין - שנאמר (בראשית כז כז): "כריח שדה אשר בירכו ה'"".