מדרש משלי (בובר) ח ו

(משלי ח ו): "שמעו כי נגידים אדבר" - מהו נגידים? - דברים המגידים בין טומאה לטהרה ובין איסור להיתר. "ומפתח שפתיי מישרים" - דברים שהם פותחים לכם חדרי חדרים שבמרום.


(משלי ח ז): "כי אמת יהגה חכי" - לאדם שיושב ועוסק בדברי תורה, אבל כשאדם מטה אזנו ושפתיו בדברי ליצנות - מייד "ותועבת שפתיי רשע".


(משלי ח ו): "בצדק כל אמרי פי, אין בהם נפתל ועיקש" - ללמדך, שכל זמן שמתעסק בצדק, אינו נכשל לעולם:


(משלי ח ט): "כולם נכוחים למבין, וישרים למוצאי דעת".