פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

(א) מיושב - דמיד כשישב עצמו הוא מגולה. אמרינן בגמרא (בבא בתרא נז, ב) חלוק של תלמיד חכם כל שאין בשרו נראית מתחתיו טפח והאידנא אין נזהרין בזה ואפשר משום שהולכין הכל בבתי שוקים ואין בשרו נראית:

סעיף בעריכה

(ב) מי רואני - ואף על גם דאמרינן בשבת דף מ"א המניח ידיו כנגד פניו של מטה כשיורד לרחוץ כאלו כופר בבריתו של אברהם אבינו דנראה שהוא בוש בדבר שאני התם דמוכרח לגלות עצמו לרחוץ וא"כ גם הברית צריך להיות בגלוי מה שאין כן כאן (של"ה). ואמרינן בגמרא כשפניו כלפי העם צריך לשחות או להניח ידיו על פניו של מטה ובלבד שלא יגע כדאיתא סוף סימן ג' ע"ש מ"ש וע' באבן העזר סימן כ"ג:

סעיף געריכה

(ג) לחוץ - ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחת כי קשה לשכחה (הכוונות). וישים שני צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואחר כך השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל (כתבים):

סעיף דעריכה

(ד) ימין - וכשהוא רוחץ וסך ימין תחלה ואם רוחץ כל גופו ראש תחלה (גמ') ובד"מ לא ראיתי מדקדקים בזה ועיין בהלכות דיעות להרמב"ם עכ"ל:

סעיף ועריכה

(ה) בקומה זקופה - אפילו פחות מארבע אמות (ב"ח):

(ו) ארבע אמות - ומדת חסידות אפילו פחות מארבע אמות ועיין תשובת רש"ל סי' ע"ב (ב"ח). ועיין בפסקי מהרא"י סי' כ"ג ובנדרים דף ל"ו משמע דקטנים דרכן לילך בגלוי הראש ועיין ביורה דעה סימן רי"ז סל"ז. ומ"מ נכון לכסות ראשם דתהוי עליהם אימתא דשמיא כדאיתא בסוף שבת עסי' רפ"ב ס"ג והע"ש לא עיין סי' צ"א סק"ו:

(ז) יחף - איתא בשבת דף קכ"ט ובפסחים דף קי"ב וברבה פרשת מצורע שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו:

(ח) ונקיות - אפילו במקום שאין צריך להתרחק (שם):