שולחן ערוך אורח חיים ב ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ב · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
מפרשים
באר הגולה
ט"ז - טורי זהב
(ב) ללובשו כדרכו — זה לשון הטור: וכתב על זה, כדאמרינן פרק אלו קשרים, אמר ר"י: איזהו תלמיד חכם? המדקדק בחלוקו להפכו כדרכו. עד כאן לשונו. ופירש רש"י, אם לבשו כשהיא הפוכה, מקפיד עליו והופכו, שלא יראו את התפירות המגונות ואמרי החלוק. עד כאן לשונו. וקשה על הטור, שפתח בכל אדם, ומייתי ראיה מתלמיד חכם. ועוד, דתחילה אמר ללובשו כדרכו, וגבי תלמיד חכם נקט להפכו. ונראה דחדא מיתרצית בחברתה, דמתחלה אמר שכל אדם יהא נזהר לכל הפחות בלבישתו לכתחילה, שבתלמיד חכם מצינו דבר גדול מזה, שאפילו היה לובשו כבר מהופך, חוזר ופושט ולובש כדרכו, כן נראה לי.
מגן אברהם
(ג) לחוץ - ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחת כי קשה לשכחה (הכוונות). וישים שני צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואחר כך השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל (כתבים):
ברכי יוסף
א
שלא יהפוך הפנימי וכו' הרב ט"ז כתב דכל אדם לכתחילה ות"ח דיעבד וכ"כ הרב אליהו רבה משם הפרישה אך הרב שמלה חדשה דף קי"ב ע"ב ימאן בזה וכתב דאפי' כל אדם אם לבשו מהופך יהפכנו עכ"פ לצורך תפילה ועמ"ש עוד שם.ובס' פרי צדיק דף ע"ב וע"ש דף קי"א מ"ש בדין ד':
סעיף ו
ב
אסור לילך בקומה זקופה ולא ילך וכו'. מדקדוק דברי מרן דקתני ברישא אסור גבי קומה זקופה והדר קתני ולא ילך ד"א בגלוי הראש משמע דליכא אסורא בהילך בגלוי הראש והכי משמע בש"ס בקדושין דף ל"א מדקאמר רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי וכו' מוכח דהוי מדת חסידות שנהג בו רב הונא בריה דר"י ואיהו ניהו דקאמר פרק כל כתבי תיתי לי דלא סגינא וכו' ומשמע דהוי מדת חסידות כאינך תיתי לי דהתם וכ"כ הכלבו סי' י"א הביאו מרן בב"י לקמן סי' צ"א וכ"כ רש"ל בתשובה סי' ע"ב. ומהר"ח אלפאנדרי בהגהתו בס' בני חיי הקשה מדאמרינן התם תיתי לי דקיימית מצות ציצית ומוכרת שאין זה עדת חסידות. ולק"מ דלאו על עיקר מצות ציצית קאמר תיתי לי רק על זהירות יתירה דהיה זהיר ביה גופי וכ"כ מהרש"ל סימן ע"ב דהא דלא מסגי בלא גילוי הראש הוא חסידות כמו שחשיב שם אינך תיתי לי וכ"כ הר"ן סוף פ"ק דע"ז והרב הנמוקי ס"פ ד' מיתות דכי קאמר תיתי לי הוא מדת חסידות ודלא כהרב שבות יעקב בח"א סי' קמ"ד שרצה לומר דגם כי קאמר תיתי לי איסורא הוי ע"ש:
וכן משמע מדברי הטור בסימן זה ולקמן סי' ח' וסימן צ"א דליכא איסורא בגלוי הראש וכמ"ש מור"ם בדרכי משה ע"ש. והסכים בפירושו הרב פרי צדיק דף ע"ז. ומה שהוכיח הרב יד אהרן מדברי קצור פסקי הרא"ש דאיכא איסורא. אינה הוכחה כל כך. וגדולה מזו ראיתי להרב אליה רבא לקמן סי' ד' ס"ק י"א שכתב ועוד נ"ל דמלשון אסור אין ראיה דהא לעיל סי' ג' גבי אם היה נשוי אסור פירש ב"י דמדת חסידות הוא וכן כתבתי בשם תוספות בסי' ר"ס גבי אסור לשמש בשני רעבון עכ"ל הרי דאף כי נקטו במילתא לישנא דאסור הנה מקום לפרש מדת חסידות. אלא שהרב אליה רבה עצמו בסימן ר"ס ס"ק ך' דעתו נוטה דלא שייך לישנא דאסור בדבר שהוא משום חסידות ופירש דברי התוס' דתעניות באופן אחר ע"ש ונראה קצת כסותר את עצמו ועיין מ"ש בס' בני חיי סי' ג':
ומהרש"ל סי' הנז' הביא ראיה דאף לקרות שמע שרי בגלוי הראש דאתמר בי מדרשא כי אמר א-לקים לא הטרחתי עליכם לקרות ק"ש לא עומדים ולא פרועים משמע דליכא אסור בפריעת ראש. וראיתי במכתב הגדול בדורו מאריה דארע' דישראל הר' מהר"ם גאלנטי שדחה ראיתו שהרי שם במדרש ויקרא רבה פ' כ"ז אמרו לא הטרחתי עליכם ולא אמרתי אליכם להתייגע בהרים להביא לפני קרבן מאלו שאינם ברשותך הרי דהגם דקאמר לא הטרחתי אסיורא איכא עכ"ד הרב המג"ן וראויים אליו דהא ריש לקיש דסבר דמקריב חיה טהורה הוא רשות ואינו עובר כלום הוא אתותב בזבחים דף ל"ד וקי"ל כר' יוחנן דעובר בעשה והגם דזימנין דמשכחת דמאן דאוקמיה תלמודא בתיובתא לא הדר ביה מסברתו ואיהו מפרק לה אלא דתלמודא לא ניחא ליה ההוא פירוקא ואסקיה בתיובתא ועל דרך שכתב מהרימ"ט בחידושי קידושין סוף דף נ"ט מהש"ס בפלגותא דר' יוחנן וריש לקיש דהתם ואתותב ר"ל ע"ש מ"מ אינו נכון לאוקומיה המדרש כר"ש דאסקיא תלמודא בתיובתא ובודאי דעובר בעשה ואיסורא איכא ואפ"ה קאמר לא הטרחתי עליכם ואזדא לה ראית מהרש"ל וכמ"ש הרב המג"ן:
ועוד יש לדחות ראיית מהרש"ל הנז' כמ"ש הרב ט"ז והרב יד אהרן לקמן סימן ס"א דהטור שם הביא המדרש הנז"ל ונרגשו מה הלשון אומרת לא הררחתי עליכם כדדייק מהרש"ל וופריקו לה ע"ש וק"ק דלא זכרו דמהרש"ל הביא ראיה זו והרב ט"ז כתבו משמו לקמן סי' ח' ס"ק ג' ע"ש:
ואחר זמן נדפס ס' אליה רבה וראיתי שכתב בדין זה וז"ל ורש"ל בתשובה הביא ראיה שאין איסור בפרוע ראש ממדרש וכו' ונ"ל דמשמע ליה שאין איסור דומיא דעומדין וקורין והשתא ניחא קושית העולם ממדרש רבה לא הטרחתי עליכם להביא קרבן מחיות דאסור להביא עכ"ל ולשון מהרש"ל בתשובה הנז' שכתב וז"ל ואפילו לקרות ק"ש שרי שהרי איתא במדרש וכו' משמע להדיא דליכא איסור בפריעת ראש אלא שלא החמיר עליהם עכ"ל מוכח שראיתו מהמדרש כפשטה מדקאמר לא הטרחתי עליכם אלמא שלא החמיר ואינו אסור ומה שדקדק הרב אליה רבה דהוי דומיא דעומדין וקורין אינה ראיה דהא כדאיתא והא כדאיתא:
אבל כבר כתבנו דמוכח מהש"ס דאין איסור בדבר וכמ"ש מהרש"ל והרב ב"ח וכן משמע קצת לשון מרן בדין זה אך מדברי מרן בב"י לקמן סי' ח' משמע דאיכא איסורא ע"ש ויש לישב קצת. ועמ"ש הרב שמלה חדשה דף קי"ב ע"ג והרב פר"ח לקמן סי' צ"א:
ג
הסכמת האחרונים דאפי' פחות מד' אמות אפי' יושב יש להחמיר ולצורך כגון להקר וכיוצא התיר הרב שמלה חדשה שם:
ד
הא דאמרינן דלא ילך ד' אמות בגלוי ראש יש מי שכתב דה"ד תחת אויר השמים וראיתי להרב שמלה חדשה שם שכתב וז"ל בספר בא היטב נתן טעות לפני המעיינים שכתב בשם רש"ל דאיסור גלוי ראש דוקא תחת אויר הרקיע ואין כן דעת שום פוסק או בתרא אע"ג דרש"ל כתבו בשם י"א מ"מ במסקנתו משמע להדיא דלא ס"ל הכי ופשיטא לטעם שכתב הט"ז וכו' אפי' לטעם הגמרא והרמב"ם וסיעתו שהוא משום שהשכינה למעלה מראשם אטו באויר הרקיע תליא מילתא ולכן ישתקע הדבר ולא יאמר עכ"ל וק"ק דלא לבד על באר הטב תלונותיו כי גם הרב בכ"הג והרב עולת תמיד כתבו כן משם מהרש"ל ותו דמתשובת מהרש"ל מוכח דהכי ס"ל באשר המעיין בעיניו יראה ואף שכתב סברא זו בשם מ"כ אחד הרואה דברי מהרש"ל עין לו ראתה דהכי ס"ל והשוה דעת מהרא"י לזה דמ"ש דאין לחלק בין בות לחצר היינו בהזכרת ה' אלא דאח"כ כתב דלהיות כי בעיני ההמון נחשב לפריצות יש לת"ח ליזהר אפי' בחדרו בכל מאי דאסור מפני מראית עין ע"ש. ומ"ש עוד הרב שמ"ח דגם לטעם הגמ' והרמ' אטו באויר וכו' ק"ק דהא מהרש"ל כתב שם דאף דמלא כה"כ לא חציף אלא תחת האויר ע"ש ונראה קצת שהם דברי מהרש"ל והרב עולת תמיד אחר שזכר תשובת מהרש"ל והאריך כתב בסוף דבריו משם הרב כנסת הגדולה דלענין הזכרת השם אין חילוק בין תחת האויר למקום אחר ופשוט הוא עכ"ל ולא ידעתי אמאי תלה זה בהרב כנ"הג והם דברי מהרש"ל בתשוב' הנז' והרב כנ"הג משמיה דמהרש"ל אמרה ע"ש:
ה
בבית המרחץ אפילו מדת חסידות אין בו ומיהו יש מדקדקים אפי' במרחץ. הרב שמלה חדשה שם. ונ"ל שאין להחמיר בזה כי הוא חומרא יתירה הרבה:
שיורי ברכה
סעיף ו
אסור לילך וכו' בפנים כתבתי דלשון מרן מוכח דלא ד' אמות לאו איסור' הוא כמ"ש תיתי לי וכו'. וראיתי בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם סימן תקמ"ט כתב וז"ל ואינו אסור לילך בגלוי הראש ומה שיש בכל כתבי תיתי לי דלא מסגינא וכו' זהו מדת חסידות עכ"ל ומרוצת לשונו משמע דלשון תיתי לי אין פשט משמעותו חסידות והיינו דאצטריך לאוקומיה בהני ועמ"ש לפנים. אסור לילך בקומה זקופה מבואר בש"ס והפוסקי' דהוא אסור וכמ"ש מרן בדין זה והא דאמרו באבות דר' נתן דחזייה אחיתופל דדוד המלך ע"ה דהלך בקומה זקופה ואמר ליה בבית אלקים נהלך ברגש ומשמע דבר מבית אלקים איסורא ליכא. יש לומר דקומה זקופה דאמר התם דהלך דוד הע"ה לאו דוקא. א"נ חדא מגו חדא קאמר בבית אלקים נהלך ברגש ומינה דבחוץ לא בעי ברגש אבל בקומה זקופה אסור בכל מקום כדאמר ריב"ל משום מלא כל הארץ כבודו.
באר היטב
(ב) לחוץ — ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות. וכתב הט״ז שיש חילוק בין תלמיד חכם לשאר אינשי, דלתלמיד חכם אם לבש החלוק הפוכה צריך להפכה, אבל שאר אינשי דעלמא יזהר לכתחילה שלא ללובשה הפוכה עיין שם. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחד כי קשה לשכחה. וישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואחר כך השמאל, ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל. כתבים:
שערי תשובה
(א) לחוץ – עיין באר היטב. וכתב בבכור שור דף קי"ב עמוד ג', דאם לבש חלוקו מהופך, אפילו אינו תלמיד חכם יהפכנו על כל פנים לצורך תפילה עיין שם:
משנה ברורה
(ג) בחלוקו – אף על פי שהוא תחת כל המלבושים. וכל שכן בשאר בגדים.
(ד) לחוץ – וייראו תפירות המגונות ואמרי החלוק, ויתגנה בעיני הבריות.
ואם לא נזהר והפך, אם תלמיד חכם הוא, צריך לפושטו ולחזור ללובשו כדרכו, שלא יהיה בכלל "משניאי" חס ושלום. ושאר כל אדם אין צריך. ולתפילה, אפילו כל אדם צריך לפושטו וללובשו כדרכו, שראוי אז להדר בגדיו, כמבואר בסימן צ"א.
טוב שישים שני צידי המלבוש ביד ימינו, וילבש הימין ואחר כך השמאל, ויכוין כי הכל נכלל בימין, ומן הימין בא לשמאל.
כתב הרמב"ם: מלבוש תלמיד חכם יהיה מלבוש נאה ונקי, ואסור לו שיימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא בהם. ולא ילבש לא מלבוש שרים, שהכל מסתכלים בהם, ולא מלבוש עניים, שהוא מבזה את לובשיו, אלא בגדים בינונים נאים. עיין שם עוד.
כף החיים
(ד) סעיף ג': ידקדק בחלוקו וכו' — לאו דווקא חלוקו, דהוא הדין שאר בגדיו; אלא רבותא הוא, שאפילו חלוקו שהוא בגד התחתון, אפילו הכי כשלבשו מהופך – הוא טורֵחַ לפשוט כל בגדיו וללבשו כדרכו. פרישה אות ג'. עו"ת אות א'.
(ה) שם: שלא יהפוך וכו' — כתב ט"ז ס"ק ב', דיש חילוק בין תלמיד חכם לשאר אנשים. דלתלמיד חכם, אם לבש החלוק הפוכה, צריך להפכה; אבל שאר אינשי דעלמא, יזהר לכתחילה שלא ללבשה הפוכה, עיי"ש. וכ"כ פרישה אות ג'. וטעם תלמיד חכם, לפי שכל תלמיד חכם צריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו. פרישה שם. ולהא מילתא יכול כל אדם לעשות עצמו תלמיד חכם. עו"ת אות א' אך הרב שמלה חדשה דף קי"ב ע"ב מאן בזה, וכתב דאפילו כל אדם אם לבשו מהופך יהפכנו על כל פנים לצורך תפילה. ברכי יוסף אות א'. וכן כתב מט"י אות ג' בשם פרי צדיק, דאין חילוק בין תלמיד חכם לשאר כל אדם.
(ו) יזהר שאין ללבוש ב' מלבושים ביחד כי קשה לשכחה. שער הכוונות בדרוש ברה"ש ברכות השחר והביאו מגן אברהם ס"ק ל'. והטעם מבואר בשער הכוונות, כי לכל לבוש ולבוש יש בחינת אור מקיף, והמחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד אינו נותן מקום לאור המקיף ליכנס תוך ב' המלבושים יחד ולהקיף בין כל לבוש ולבוש, ועל ידי כן אין הקליפות נדחות משם. ונודע שאין השכחה מצויה אלא מצד הקליפה, עיין שם. ונראה לומר דהוא הדין נמי אם לובש ב' כובעים זה בתוך זה יש לחוש לטעם זה דקשה לשכחה, ולכן לא יפה עושים אותם שלובשים הכובע של על גבי הראש שהוא אדום הנקרא פ'יס בתוך הכובע הגדול בוניטא וכדומה להם לפי מנהגנו, ללובשם זה בתוך זה, כי גם זה גורם לשכחה והוא ברור. רו"ח אות ג'.
(ז) וכאשר האדם לובש מלבושיו, בכל פעם שלובש, צריך ליזהר לקחת ב' צדי הלבוש ביד ימינו בצד ימינו, ואחר כך יתן צד שמאל של המלבוש ביד שמאלו דרך האחור, ואחר כך ילבוש צד ימינו של המלבוש ביד ימינו, ואח"כ ילבוש צד שמאלו של המלבוש ביד שמאלו, ותמיד יכוין לכלול הכל בימין ואח"כ הימין נותנו אל השמאל. שער הכוונות שם הביאו מגן אברהם שם.