פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך

ידקדק בחלוקוג ללובשו כדרכוגב, שלא יהפוך הפנימי לחוץגבאד.

מפרשים

באר הגולה

(ג) ידקדק בחלוקושבת קיד.



טורי זהב - מגן דוד

(ב) ללובשו כדרכו — זה לשון הטור: וכתב על זה, כדאמרינן פרק אלו קשרים, אמר ר"י: איזהו תלמיד חכם? המדקדק בחלוקו להפכו כדרכו. עד כאן לשונו. ופירש רש"י, אם לבשו כשהיא הפוכה, מקפיד עליו והופכו, שלא יראו את התפירות המגונות ואמרי החלוק. עד כאן לשונו. וקשה על הטור, שפתח בכל אדם, ומייתי ראיה מתלמיד חכם. ועוד, דתחילה אמר ללובשו כדרכו, וגבי תלמיד חכם נקט להפכו. ונראה דחדא מיתרצית בחברתה, דמתחלה אמר שכל אדם יהא נזהר לכל הפחות בלבישתו לכתחילה, שבתלמיד חכם מצינו דבר גדול מזה, שאפילו היה לובשו כבר מהופך, חוזר ופושט ולובש כדרכו, כן נראה לי.

מגן אברהם

(ג) לחוץ - ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחת כי קשה לשכחה (הכוונות). וישים שני צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואחר כך השמאל ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל (כתבים):

באר היטב

(ב) לחוץ — ויראו התפירות המגונות ויתגנה בעיני הבריות. וכתב הט״ז שיש חילוק בין תלמיד חכם לשאר אינשי, דלתלמיד חכם אם לבש החלוק הפוכה צריך להפכה, אבל שאר אינשי דעלמא יזהר לכתחילה שלא ללובשה הפוכה עיין שם. ויזהר מללבוש שני מלבושים יחד בפעם אחד כי קשה לשכחה. וישים ב' צידי המלבוש ביד ימינו וילבוש הימין ואחר כך השמאל, ויכוין כי הכל נכלל בימין ומן הימין בא לשמאל. כתבים:

שערי תשובה

(א) לחוץ – עיין באר היטב. וכתב בבכור שור דף קי"ב עמוד ג', דאם לבש חלוקו מהופך, אפילו אינו תלמיד חכם יהפכנו על כל פנים לצורך תפילה עיין שם:

משנה ברורה

(ג) בחלוקו – אף על פי שהוא תחת כל המלבושים. וכל שכן בשאר בגדים.


(ד) לחוץ – וייראו תפירות המגונות ואמרי החלוק, ויתגנה בעיני הבריות. ואם לא נזהר והפך, אם תלמיד חכם הוא, צריך לפושטו ולחזור ללובשו כדרכו, שלא יהיה בכלל "משניאי" חס ושלום. ושאר כל אדם אין צריך. ולתפילה, אפילו כל אדם צריך לפושטו וללובשו כדרכו, שראוי אז להדר בגדיו, כמבואר בסימן צ"א. טוב שישים שני צידי המלבוש ביד ימינו, וילבש הימין ואחר כך השמאל, ויכוין כי הכל נכלל בימין, ומן הימין בא לשמאל. כתב הרמב"ם: מלבוש תלמיד חכם יהיה מלבוש נאה ונקי, ואסור לו שיימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא בהם. ולא ילבש לא מלבוש שרים, שהכל מסתכלים בהם, ולא מלבוש עניים, שהוא מבזה את לובשיו, אלא בגדים בינונים נאים. עיין שם עוד.

ביאור הלכה

כף החיים

(ד) סעיף ג': ידקדק בחלוקו וכו' — לאו דווקא חלוקו, דהוא הדין שאר בגדיו; אלא רבותא הוא, שאפילו חלוקו שהוא בגד התחתון, אפילו הכי כשלבשו מהופך – הוא טורֵחַ לפשוט כל בגדיו וללבשו כדרכו. פרישה אות ג'. עו"ת אות א'.


(ה) שם: שלא יהפוך וכו' — כתב ט"ז ס"ק ב', דיש חילוק בין תלמיד חכם לשאר אנשים. דלתלמיד חכם, אם לבש החלוק הפוכה, צריך להפכה; אבל שאר אינשי דעלמא, יזהר לכתחילה שלא ללבשה הפוכה, עיי"ש. וכ"כ פרישה אות ג'. וטעם תלמיד חכם, לפי שכל תלמיד חכם צריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו. פרישה שם. ולהא מילתא יכול כל אדם לעשות עצמו תלמיד חכם. עו"ת אות א' אך הרב שמלה חדשה דף קי"ב ע"ב מאן בזה, וכתב דאפילו כל אדם אם לבשו מהופך יהפכנו על כל פנים לצורך תפילה. ברכי יוסף אות א'. וכן כתב מט"י אות ג' בשם פרי צדיק, דאין חילוק בין תלמיד חכם לשאר כל אדם.


(ו) יזהר שאין ללבוש ב' מלבושים ביחד כי קשה לשכחה. שער הכוונות בדרוש ברה"ש ברכות השחר והביאו מגן אברהם ס"ק ל'. והטעם מבואר בשער הכוונות, כי לכל לבוש ולבוש יש בחינת אור מקיף, והמחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד אינו נותן מקום לאור המקיף ליכנס תוך ב' המלבושים יחד ולהקיף בין כל לבוש ולבוש, ועל ידי כן אין הקליפות נדחות משם. ונודע שאין השכחה מצויה אלא מצד הקליפה, עיין שם. ונראה לומר דהוא הדין נמי אם לובש ב' כובעים זה בתוך זה יש לחוש לטעם זה דקשה לשכחה, ולכן לא יפה עושים אותם שלובשים הכובע של על גבי הראש שהוא אדום הנקרא פ'יס בתוך הכובע הגדול בוניטא וכדומה להם לפי מנהגנו, ללובשם זה בתוך זה, כי גם זה גורם לשכחה והוא ברור. רו"ח אות ג'.


(ז) וכאשר האדם לובש מלבושיו, בכל פעם שלובש, צריך ליזהר לקחת ב' צדי הלבוש ביד ימינו בצד ימינו, ואחר כך יתן צד שמאל של המלבוש ביד שמאלו דרך האחור, ואחר כך ילבוש צד ימינו של המלבוש ביד ימינו, ואח"כ ילבוש צד שמאלו של המלבוש ביד שמאלו, ותמיד יכוין לכלול הכל בימין ואח"כ הימין נותנו אל השמאל. שער הכוונות שם הביאו מגן אברהם שם.