מ"ג תהלים קמ ד


<< · מ"ג תהלים · קמ · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֥נְﬞנ֣וּ לְשׁוֹנָם֮ כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ
  חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב
  תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמת עכשוב" - חמת לשון ארס כמו (דברים לב) חמת תנינים יינם שאם תפרשהו לשון אף וכי לשון אף נופל אצל יין אלא לשון ארס ויצו"ש בלע"ז וכן נופל כאן לשון ארס תחת השפה "עכשוב" - עכביש איריינ"א בלע"ז

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שננו לשונם - שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת. סלה - באמת.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שננו" - חדדו

"חמת" - ארס כמו חמת זוחלי עפר (דברים ל"ב)

"עכשוב" - הוא מין פתן ונחש 

מצודת דוד

"חמת עכשוב" - ארס של עכשוב יש לעולם תחת שפתיהם ר"ל אין פוסקין מלדבר לה"ר

"שננו לשונם" - חדדו לשונם והכינו אותה לדבר לה"ר כמו נחש שמחדד לשונו כשבא לנשוך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) "שננו," נגד הראשון אמר שננו לשונם כמו נחש, שהנחש אינו נושך להנאתו רק מצד טבעו להרע, ונשיכתו הוא בלשון שהוא פנימי מן השפתים, כן ידברו לשון הרע בסתר ושלא להנאתם ונגד הב' אמר חמת עכשוב תחת שפתימו, שהעכשוב חמתו גלויה תחת השפתים שהוא חיצוני בערך הלשון, כן יגורו מלחמות בגלוי, וכן העכשוב נושך להנאתו למוץ דם האדם, כן ילחמו בעבור החמס להנאתם, סלה סיום הענין:

 

<< · מ"ג תהלים · קמ · ד · >>