אבן עזרא על תהלים קמ

פסוק ב

[למנצח מזמור לדוד -] חלצני ה' מאדם רע - זה המזמור חברו דוד לפני מלכו בימי שאול, כי היה מפחד מבני אדם שילשינוהו אל שאול. וכן אומר: איש לשון.

ומלת תנצרני – באה שלימה, כמו: וכל עצביכם תנגושו.

פסוק ג

אשר, יגורו - יקבצו כמו יגורו יצפונו. ויש אומרים: שהוא כמו: אל תתגר בם, והם שנים שרשים.

פסוק ד

שננו לשונם - שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת.

סלה - באמת.

פסוק ה

שמרני - שב לפרש טעם שמרני ופירש אשר חשבו לדחות פעמי, כמו: ואת רגלי מדחי.

פסוק ו

טמנו, ליד - מקום, כמו: ויד תהיה לך - מעגל המקום הישר הדרוך תמיד.

פסוק ז

אמרתי - אין לאל ידי להמלט מהם או לעמוד כנגדם, רק בך ואתה לבדך אלהי.

פסוק ח

ה', סכותה - שיסוך ראשו כמו הכובע ולא יזיקנו חץ. והנה הטעם סכותה - כובע הישועה לראשי, על כן אמר: עז ישועתי.

פסוק ט

אל - מלת אל תפק - תשרת בעבור אחרת. וכן הוא זממו אל תפק אל ירומו סלה הוא והדומה לו, או יהיה דבק תפק עם ראש ובא ירומו תחת ירום. ורבי משה אמר: ראשים מה שיקרה מסיבי, עמל שפתימו יכסימו והטעם שהם מתפארים כי יאחזוני במוקשים.

פסוק יא

ימוטו, גחלים - מהשמים כמו גחלים בערו ממנו, ברד וגחלי אש.

באש יפילם - היא האבן שהיא ממיתה בריחה ואף כי בגופה.

במהמורות - מקום שפל, בעבור בל יקומו, ואין ריע לו בלשוננו.

פסוק יב

איש - יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ. והטעם: ישב ביישוב.

יצודנו - יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.

פסוק יג

ידעתי - אז אדע.

ומלת יעשה – בעבור אחרת יעשה משפט אביונים.

פסוק יד

אך - טעם אך להוציא הרשעים, והישרים יתמידו לשבת את פניך - בבית התפלה: