מ"ג תהלים קמה ו


<< · מ"ג תהלים · קמה · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתיך [וגדולתך] אספרנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וגדולתיך [וּגְדוּלָּתְךָ] אֲסַפְּרֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וֶעֱז֣וּז נֽוֹרְאֹתֶ֣יךָ יֹאמֵ֑רוּ
  וגדלותיך וּגְדֻלָּתְךָ֥ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועזוז נוראותיך יאמרו" - וגם אני גדולתך אספרנה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ועזוז - ואלה הדורות יספרו הנוראות שעשית לעיניהם, כמו אותות מצרים ושאר נפלאות נוראות, רק אני גדולתך שהיא גדולת כבודך, אספר להם אולי יבינו. והנה טעם נוראותיך - כי כן ראוי להיות המלך נורא.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועזוז" - מלשון עוז וחוזק 

מצודת דוד

"ועזוז וגו'" - ר"ל כמו שאני אספר גדולתך כן כולם יאמרו חוזק מעשיך הנוראים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועזוז", אמר עוד הבדל בין השגתי ובין השגת רוב בני אדם ההמונים, שהם "יאמרו נוראותיך", היינו המסות והמופתים שעשית להעניש את המורדים בך, כמו מכות שהבאת על המצרים ועדת קרח וכדומה, הוא אצלם עזוז של נוראות, שעי"ז יתיראו מענשך כאלו אתה נורא להעניש, אבל אנכי "גדולתך אספרנה", אני אספר זה לא מצד המורא והדין והפחד, רק מצד הגדולה, כי הנוראות אשר עשה הם מצד גדולתו ושרשם במדת החסד והגדולה להיטיב לאוהבי שמו, ועי"כ.

 

<< · מ"ג תהלים · קמה · ו · >>