מ"ג תהלים קכז ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁ֤וְא לָכֶ֨ם מַשְׁכִּ֪ימֵֽי ק֡וּם
מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת
אֹ֭כְלֵי לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים
כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃
רש"י
"כן יתן" - הקב"ה פרנסה למי שמנדד שנת מעיניו בשביל לעסוק בתורה
"לידידו שנא" - למנדד מעיניו שינהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וטעם משכימי קום – לשוק.
וככה מאחרי שבת – שם.
כן יתן - השם הנזכר למעלה לאוהבו.
שינה - על דרך מתוקה שנת העובד.
והנה הטעם הכל נגזר מהשמים ולכל יתן השם כאשר גזר, לא כמחשבת אדם מרוצתו ויגיעתו ותחבולותיו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כן יתן" - הלא כן יתן ה' די מחסורו למי שמנדד שינה מעיניו ועוסק אז במלאכת שמים ור"ל כמו שמרבית שמירת העיר אין בו תועלת רב כי הכל תלוי בהרצאת המקום כן מרבית יגיעת המלאכה אין בו תועלת כי בזולת יגיעה רבה נותן המקום די הספוק למי שעמל בתורה
"שוא לכם" - וכמו כן טרחתם לכם בחנם אתם המשכימים לקום לעשות מלאכתכם ומאחרים לשבת בעסק המלאכה למיעוט בטחונם בה' והמה אוכלים הלחם הבא בעצב רב וביגיעת המלאכה
מצודת ציון
"מאחרי" - מלשון איחור והעכבה
"שבת" - מלשון ישיבה
"לידידו" - מלשון נדידה
"שנא" - כמו שנה בה"אמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לחם העצבים". כמו בעצבון תאכלנה.
"שנא". כמו שנה בה"א והוא כשם מופשט, השנה יתן כן לידידו: