פסוק א
• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שיר המעלות לשלמה", השיר הזה ושאחריו נסמכו בכונה, שבראשון יבאר שהשתדלות האדם אין מועיל כל מאומה רק הכל נעשה ונגמר בעצת ההשגחה העליונה, ובסימן שאח"ז יבאר מתי ההשתדלות מועיל, ואופנים אשר יובילוהו אל המטרה הנכונה - "
אם לא ה' יבנה בית" אם לא ילוה אל הבנין עזר אלוה, "
אך שוא עמלו בוניו בו", ואין ההשתדלות מועיל מאומה, ולא לבד בהוצאת כלל הדבר אל הפועל, שאין האדם לבדו יכול עליה בעמל בלא עזר ממרום, כי בשמירת הדברים שכבר הם עשוים כמו בשמירת העיר הבנויה, גם בזה "
אם לא ה' ישמר עיר שוא שקד שומר" והשתדלות האדם בשמירתה לא יועיל מאומה - ולא לבד בפעולות כלליות כי גם בפרטים:
פסוק ב
• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
שוא לכם", אתם "
משכימי קום ומאחרי שבת" לשקוד על מלאכתם ביום ובלילה, ובכל העמל וההשתדלות אתם רק "
אוכלי לחם העצבים" ולא עדיף המרבה בעמל ויגיעה יותר על לחם צר, והלא "
לידידו" של ה' "
כן יתן שנא", להם יתן השינה כן כמו שנתן לכם העמל והמלאכה, שהם ישנו בעתים האלה שעמלתם אתם, ובכ"ז יש להם טרף חקם כמוכם שנדדתם שינה מעיניכם בעמל ורב עבודה:
ביאור המילות
"לחם העצבים". כמו בעצבון תאכלנה.
"
שנא". כמו שנה בה"א והוא כשם מופשט, השנה יתן כן לידידו:
פסוק ג
• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הנה", אחר שבאר שההשתדלות לא תועיל בהמצאת המלאכות ושמירת הקנינים והבאת הטרף, יאמר שגם בהולדת הבנים ואימונם וגדולם גם זה מתת אלהים הוא, הנה "
הבנים" הגדולים הם "
נחלת ה' ופרי הבטן" הקטנים הם "
שכר" אלהים לזוכים לפניו, תפס לשונו כפי הרגיל שבעד עבודה ופעולה נותנים שכר לפי שעה, ובעד אהבה וקורבה יתנו נחלה עומדת לדור ודור, כן בעד זכות ומצות שכרו הוא פרי בטן שלא תהיה אשתו עקרה, ובהיותו קרוב יותר אל ה' וטוב לפניו יתן לו נחלה קיימת, שהם בנים גדולים להקים דורות לנחלה:
ביאור המילות
"בנים". גדולים.
"פרי בטן". קטנים, (עיין ישעיה י"ג י"ח).
"
נחלה". הוא הנשאר קיים והוא יותר משכר:
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כחצים", אבל יש בזה תנאי אם יגדל הבנים לתכלית הנרצה שהוא לתורה ועבודת ה', שאם "
בני הנעורים" דומים "
כחצים ביד גבור" שכמו שהגבור לא יורה חציו לבטלה רק יקלע בם אל מטרת חפצו ולא יחטיא, כן לא יהיו זרעם לריק רק יקלע אל מטרת החפץ והתכלית להעמיד זרע ברך יראי ה' ושומרי מצותיו, רק אז.
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אשרי הגבר אשר מלא אשפתו" מן החצים האלה, כי מה יועילו החצים הממלאים את האשפה אם לא יוכל לשלחם למטרה, כן מה יועילו הבנים אשר לא לה' המה:
"לא יבושו", כחצים ביד גבור שלא יבושו, כי לא יחטיאו מן המטרה "וידברו" ויהרגו "את אויבים בשער", כן לא יבוש מבניו אלה כי ינצחו את אויבי הנפש, יגברו על יצרם ויעשו חיל:
ביאור המילות
"
ידברו". לשון דבר, יהרגו אותם במלחמה כמו משיבי מלחמה שערה:
