מ"ג תהלים קיט יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּ֭לִבִּי צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ
  לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶחֱטָא־לָֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בלבי צפנתי" - לא נתתיה להשתכח ממני

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בלבי - שם הם תמיד צפונים אמרתך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צפנתי" - ענין הטמנה 

מצודת דוד

"בלבי צפנתי" - שמורים הם בלבי למען לא אחטא לך כי אם אשכח מה מהם אהיה נלכד בחטא בבלי דעת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בלבי", ונגד מ"ש אף לא פעלו עולה, ע"י שבדרכיו הלכו, בכ"ז יצוייר חטא, כי יש הבדל בין חטא ובין עולה, שמקור העולה הוא בדרכי הבינה, והחטא הוא הנטיה מדרכי החכמה וידוע שאדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא, כי החסרון דבוק עמו בטבע, וע"ז אינו מועיל מה שמשיג דרכי ה' ויודע בבינתו מה שהוא עולה, שבכ"ז יצויר שיחטא ע"י שיתגבר ציור הרע שבנפש, למשל כח התאוה או הגאוה וכדומה, ונגד זה אין תקנה רק אם אמרות ה' צפונים בלבו וחרותים על לוחותיו, שהלב הוא הכח המושל, שמדי יעלה בלבו ציור של איזה חטא ימצא אמרת ה' כתוב ומזהיר אותו בל ימשול ציור זה בלבו, בזה ע"י "שבלבי צפנתי אמרתך לא אחטא לך":


  • (חקים)