מ"ג תהלים קיח כב


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים
  הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבן מאסו הבונים" - עם שהיו שפל בין האומות

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אבן - דרך משל שהיו העמים מבזין אותו ובסוף התגבר עליהם, או ידבר ברוח הקדש על ישראל שהם בגלות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פנה" - זוית 

מצודת דוד

"אבן מאסו" - עם כי היינו כמו האבן אשר מאסו הבונים לתתו בבנין עתה אנו כאבן הניתן בראש הזויות (כי הדרך לתת האבן המשובח ביותר בפנת הכותל להיות נראה משתי הרוחות) ור"ל עם כי היינו מבוזים מכל עתה אנו המכובדים מכל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אבן", המלכות תצויר כבנין כמו שנאמר כ"פ, והמלך הוא יסוד הבנין כמו שנאמר הנני יסד בציון אבן (ישעיה כ"ח), שנאמר על חזקיה, "והבונים מאסו בו" אז, כי עמדו אז שבנא וסייעתו לחלוק על מלכותו, ובכ"ז "היתה לראש פנה", וזה לא היה בדרך הטבע, רק.