מ"ג תהלים קו מז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הוֹשִׁיעֵ֨נוּ ׀ יְ֘הֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ
  וְקַבְּצֵנוּ֮ מִֽן־הַגּ֫וֹיִ֥ם
    לְ֭הֹדוֹת לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֑ךָ
    לְ֝הִשְׁתַּבֵּ֗חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הושיענו" - גם עתה ה' אלהינו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


הושיענו - אמר אחד מחכמי מצרים: כי זה המשורר היה בימי השופטים לפני מלך מלך לבני ישראל על כן הוא אומר וקבצנו מן הגוים. וחכם אחד אמר: כי זה המשורר היה בבבל.

והנכון בעיני: כי זה המשורר דבר ברוח הקדש והוא מדבר על לשון בני גלותינו, הושיענו כאשר דבר ישעיהו על לשון המשכילים, למה תתענו ה' מדרכיך.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"להשתבח" - לשבח את עצמינו בתהלתך כי לפי רוב התהלה שבך כן ירבה שבחינו אשר בחרת בנו

"הושיענו" - ר"ל כמו שנתת אותנו לרחמים בחסדך הגדול כן תושיענו מן הגולה וקבצנו מן הגוים אל ארצנו להודות שמה לשם קדשך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"הושיענו", ע"ז בקש שיגדיל חסדו "להושיעם" לגמרי "ויקבצם מן הגוים" כמ"ש ושב ה' וכו' ושב וקבצך מכל העמים וכו' (דברים ל"ב), "להודות לשם קדשך" כי ההודאה בגלות הוא לשמך לא לשם קדשך, ששם קדשו מורה על שמתרומם מן הטבע וההנהגה הרגילה אל הנהגה נערכת לפי הקדושה שזה מקושר ג"כ עם קדושת ישראל שמכונים דרכם בקדש נגד קדושת ה' כמ"ש ושב וקבצך וכו' ומל ה' אלהיך את לבבך וכו' ועז"א "להשתבח בתהלתך" שמלת שבח מורה תמיד שמתעלה על ערכו הקודם או נגד ערך איש אחר, ור"ל שעי"כ נלך מחיל אל חיל ונתעלה ע"י תהלתך, במה שנכוין דרכנו נוכח דרכך מה הוא רחום אף אתה וכו':

ביאור המילות

"להשתבח". עי' לקמן (קי"ז):
 

<< · מ"ג תהלים · קו · מז · >>