מ"ג תהלים קו יג


<< · מ"ג תהלים · קו · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִהֲרוּ שָׁכְחוּ מַעֲשָׂיו לֹא חִכּוּ לַעֲצָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭הֲרוּ שָׁכְח֣וּ מַעֲשָׂ֑יו
  לֹא־חִ֝כּ֗וּ לַעֲצָתֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא חכו לעצתו" - לא קוו לו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מהרו - טעם לא חכו כי עצת השם היתה טובה להם, שלא יאכלו בשר תאוה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא חכו" - לא המתינו עד ישמעו עצת ה' מה היא כאשר באמת המתיק להם המים

"מהרו" - בזמן מועט שכחו מעשה ה' והתלוננו במרה על מרירת המים 

מצודת ציון

"חכו" - ענין המתנה כמו לכן חכו לי (צפניה ג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מהרו שכחו מעשיו", אבל הם שכחו מעשיו במהרה "לא חכו לעצתו", וכבר התבאר בסי' ע"ח כי תחלה נתן להם שלו ומן ובבואם לרפידים נפסק השלו ונתן להם מים, ועי"כ חשבו שאין יכולת לה' לתת שלשה דברים ביחד וכשנתן לחם ומים א"א שיתן להם בשר, וע"ז היה התלונה בקברות התאוה שלא האמינו ביכולת ה', וז"ש מהרו שכחו מעשיו, ובאמת מה שלא נתן להם בשר תמיד כמו לחם, מבואר במ"ש ויענך וירעיבך ויאכילך את המן למען ענותך, שלא נתן להם בשר למען ענותם ולדעת את אשר בלבבם, והיה זה מעצת ה' להכניע חמרם ותאותם, והם לא חכו לעצתו זאת, רק.

 

<< · מ"ג תהלים · קו · יג · >>