מ"ג תהלים קג ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב חסד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַחוּם וְחַנּוּן יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְהֹוָ֑ה
  אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


רחום - הזכיר מהשלש עשרה מדות מה שצריך לו על דבר תחלואיו כאשר עשה משה בעת תפלתו, כי לא הזכיר רחום וחנון ולא ה' נוצר חסד לאלפים וכבר פירשתי הטעם במקומו, ודוד הזכיר רחום וחנון ארך אפים ורב חסד. והזכיר נוצר חסד לאלפים וזהו וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו. והזכיר נושא עון ופשע וחטאה וזהו לא כחטאינו ולא כעונותינו הרחיק ממנו את פשעינו.

וטעם רחום – שיתכן עלילות לשמור עבדו טרם בוא הרעה עליו.

חנון - להושיעו בצעקו אליו.

וארך אפים - להאריך לו.

ורב חסד - שלא יפסיק חסדו.