מ"ג תהלים קא ד


<< · מ"ג תהלים · קא · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבב עקש יסור ממני רע לא אדע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי
  רָ֗֝ע לֹ֣א אֵדָֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רע לא אדע" - לא אהב לא אכיר בדבר רע

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לבב - איש אשר לבו עקש גם רע, איש רע כי איך יאמר כי לא ידע רע, זהו הכסיל הכתוב עליהם, כי אינם יודעים לעשות רע, שהוא בתולדת האדם מנעוריו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עקש" - עקום 

מצודת דוד

"רע" - איש רע לא יהיה מיודעי ואוהבי

"לבב עקש" - מי שלבו עקש יסור ממני ולא אתחבר עמו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לבב", מלבד ששונא מעשה הרע בפועל אין לו נטיה אליו אף במחשבה בלבו, וגדר "לב עקש" הוא מי שטבע לבו שהוא הכח המתעורר ורוח המושל בו נוטה אל ההפך מחקי החכמה ודרכיה, ויש מי שיש לו לב עקש, ר"ל מתאוה לרע עד שצריך ללחום מלחמה פנימית עם יצר הלב להשיבו אל היושר והטוב, אבל "ממני יסור לב עקש", כי לא נמצא בלבי נטיה כלל אל הרע, ומוסיף לאמר "רע לא אדע", שכ"כ הטבע לבי על מעשה הטוב עד שלא אדע כלל מה הוא רע, כמו האדם קודם החטא שלא ידע מן הרע כלל, כי לא שלטו ציורים הרעים על תלמי לבבו כלל ולא השיגם וידעם:

ביאור המילות

"לבב עקש". העקשות בא הפך התמימות (משלי י' ט', י"א כ', י"ט א', כ"ח ו', איוב ט' כ'):
 

<< · מ"ג תהלים · קא · ד · >>