מ"ג תהלים צ י


<< · מ"ג תהלים · צ · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה
  וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה
וְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן
  כִּי־גָ֥ז חִ֗֝ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימי שנותינו בהם שבעים שנה" - שנותינו אלה בעונותינו אלה ובעלומינו אלה שבעים שנה הם

"ואם בגבורות" - ואם הרבה גברו ימיו שמונים שנה הם

"ורהבם עמל ואון" - וכל הגדולה והשררה שיש לו לאדם בימים האלה אינם אלא עמל ואון ולמה שהרי כי גז חיש ונעופ' בתוך עברה מהר אנו עפים ומתים

"גז" - לשון העברה כמו נגוזו ועבר (נחום א) ויגז שלוים מן הים (במדבר יא)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ימי - אולי יטעון טוען: והלא משה חיה ק"כ שנה ואיך הוא יאמר שבעים שנה? זה לאות כי משורר היה שמו משה, והתשובה ככה נוכל לומר כי נח דניאל ואיוב אינם נודעים והלא יראה בתחלה איש האלהים ובעבור זה הזכיר שאיננו מתעסק בהבלי העולם וככה טעם זה המזמור, משה ידבר על לשון כל דור ודור גם דורו כן היה עד היום, אולי זה עשה זאת התפלה לפני התנבאו שהיה בן שמונים שנה וידיו כבדים.

וטעם בהם – דבר גדול יהיה אם היה במספרם שבעים שנה.

ורהבם - וימי רהבם ימי הכח והחוזק שהם ימי הבחרות, כולם הם עמל ואון.

כי גז - שיכרתו מהרה כמו גזי נזרך וזה טעם חיש ונעופה, והנה נהיה כעוף נודד ממקומו, או ונעופה - לשכון ארץ חשך, ארץ עיפתה, עושה שחר עיפה, או המלה מגזרת עפעף כמו תעופה כבוקר תהיה התעיף עיניך בו ואיננו, וכאילו תעופה היו ימינו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ורהבם" - ענין התחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג)

"גז" - ענין כריתה ותלישה כמו גזי נזרך (ירמיהו ז)

"חיש" - מהר כמו חושה לעזרתי (לעיל לח) 

מצודת דוד

"בהם" - במספרם יהיו שבעים שנה

"ואם בגבורות" - ואם בהתגברות כח הטבע יהיו שמונים שנה

"ורהבם" - אף התוקף והאומץ של השנים ההם המה יגיעה וצער

"כי גז" - לפי שלא יארכו ימי האומץ כי מהר יוכרת ויעוף א"כ האומץ שהיה בתחילה גרמה להוסיף הצער בהעדרו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ימי שנותינו בהם שבעים שנה", שאם יהיו ימי שנותינו בהם, בשנים הרגילים. (מלת בהם מוסב על שנינו), אז יהיו "שבעים שנה, ואם (ימי שנותינו) בגבורות", אם יהיו בגבורות יותר מן טבע הרגיל, אז יארכו "שמונים שנה, ורהבם", ר"ל רהב הימים והתנשאם יהיה "עמל ואון", דהיינו הפעולות שיפעל בימי חייו שבם יתנשאו ימיו יהיה עמל ואון.

"כי גז חיש", ר"ל ובכל אופן, "החיש גז", שטף הזמן החש וממהר במרוצתו, זה קורא חיש, הוא גז ונגזז מן המציאות בכל רגע, שבכל רגע יגוז רגע ההוה מן ההוה אל העבר, "ונעופה", ואנו עפים עם החיש ומהירות הזמן מן המציאות אל ההעדר, כי הזמן הוא חיי האדם, ובכל רגע תגוז רגע מן הזמן וחלק מחיי האדם מן המציאות, אל תהום כאפס, עד כי.

ביאור המילות

"בהם". בימים שונים הנזכר בכתוב הקודם, ר"ל בימי החיים הרגילים.

"ורהבם". שם, גדלם ותקפם.

"גז". כמו ויגז שלוים מן הים.

"יחיש". שם על הזמן הממהר ורץ:
 

<< · מ"ג תהלים · צ · י · >>