מ"ג תהלים צ ג
<< · מ"ג תהלים צ · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א
וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵֽי־אָדָֽם׃
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"תשב", כמו שהיית מעון הרוחות מאז, כן בעת "תשב אנוש עד דכא", שהגוף יאפסו כחותיו עד שידכא וישוב אל האפס, בזה "תאמר שובו בני אדם", תצוה לבני אדם שישובו מן חיי החומר אל מעונם ששכנו שם בתחלה, והוא שישובו אליך אל, שבך שכנו מעולם ועד עולם:
ביאור המילות
"עד דכא". מציין דכא כמקום מופשט שלשם ישוב האנוש, ותאמר שובו אל מקומכם בתחלה. אל המעון שהוא האל: