מ"ג תהלים צב יב


<< · מ"ג תהלים · צב · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּבֵּ֥ט עֵינִ֗י בְּשׁ֫וּרָ֥י
  בַּקָּמִ֖ים עָלַ֥י מְרֵעִ֗ים
  תִּשְׁמַ֥עְנָה אׇזְנָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשורי" - בעוייני כמו בשוררי "בקמים עלי מרעים" - על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני מאחורי הפרגוד שלא יועילו לכלות אותנו שכך שמעתי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ותבט, בשורי - תאר כמו וסורי בארץ יכתבו מגזרת שוררי.

וטעם ותבט - שראה בעיניו נקמתו מאויביו הרשעים הנמצאים עמו וככה תשמע אזנו באויביו שאינם נמצאים.

ובעבור שהזכיר בקמים עלי – פירש כי הם מרעים והבי"ת ישרת בעבור אחר כאילו כתוב במרעים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בשורי" - ענין הבטה כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר לב

מצודת דוד

"ותבט עיני" - עיני תראה חפצה בהאויב המביט בי בעין רעה

"בקמים" - בעת יקומו עלי מרעים תשמענה אזני מה שחפצה לשמוע והוא אבדן המרעים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותבט", ואחר שידעתי שהצדיקים תחלתם יסורים וסופם שלוה והרשעים בהפך, לכן "תביט עיני על השוררים" ומביטים עלי "בעת שקמו עלי מרעים, ותשמענה אזני" איך שהאנשים השורים ומביטים עלי אז, הם אומרים.

ביאור המילות

"ותבט, בשורי". הבטה הוא שימת לב על הדבר וזה המבדיל בינו ובין ראיה (ישעיה ה'). ושור, הוא הבטה למרחוק, ובא תמיד שם שוררי על המביטים מרחוק לראות נקמה באויביהם:
 

<< · מ"ג תהלים · צב · יב · >>