מ"ג תהלים פט ז


<< · מ"ג תהלים · פט · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהוָה יִדְמֶה לַיהוָה בִּבְנֵי אֵלִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י מִ֣י בַ֭שַּׁחַק יַעֲרֹ֣ךְ לַיהֹוָ֑ה
  יִדְמֶ֥ה לַ֝יהֹוָ֗ה בִּבְנֵ֥י אֵלִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יערוך לה'" - יהא נערץ כמותו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי, יערוך - כמו: יעריכנו הכהן.

בבני אלים - הם הכוכבים.

והטעם: כי חכמי המזלות יראו בנסיונם פלאות גדולות ומעשים נוראים מתחדשים יום ויום כפי כח הכוכבים ומערכת אלה לאלה והיודעים דעת עליון, ידעו כי מעשה השם הנכבד נפלאים יותר ויותר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ידמה וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"יערוך לה'" - יערוך עצמו להיות דומה לה' להבטיח ולקיים 

מצודת ציון

"יערך" - מלשון ערך ושווי

"אלים" - חזקים כמו אל גוים (יחזקאל לא)ור"ל מלאכי מעלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי מי בשחק יערך לה'", השחק יציין מקום המלאכים והשכלים כי שחקים הם גבוהים משמים ושם מקום הפלאות, "ובני אלים" הם כחות הטבע, ויש הבדל בין "ערך" ובין "דמה", כי הדברים יתדמו לפי מקריהם, ויערכו לפי שויים בעצמותם, והנה בשחק שם נמצא דימוי לה', שהוא הדמיון בקצת מקרי פעולותיו, שהפעולות היוצאות מהשחק אינם מקושרים בחקי הטבע והזמן והמקום, והמלאכים הם שכליים מופשטים מחומר וכדומה, ובכ"ז אין להם ערך עמו כי הם נבראים וכחם מוגבל, והפלאים הנעשים על ידם הם בלתי מתמידים ותלוים ברצון ה' לפי שעה, אבל ה' אין סוף ובב"ת בורא כל ופלאיו קבועים ברצונו הפשוט מראשית קדומים, ולפ"ז הגם שי"ל דימוי עמו אין להם ערך עמו, "ומי ידמה לה' בבני אלים", שכחות הטבע אין להם אף דמיון אליו, כי כולם מקושרים בכחות גשמיים בלתי נצחים, ואין להם אף דמיון אליו יתברך:

 

<< · מ"ג תהלים · פט · ז · >>