מ"ג תהלים פט ו


<< · מ"ג תהלים · פט · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְהוָה אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְי֘וֹד֤וּ שָׁמַ֣יִם פִּלְאֲךָ֣ יְהֹוָ֑ה
  אַף־אֱ֝מ֥וּנָתְךָ֗ בִּקְהַ֥ל קְדֹשִֽׁים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויודו שמים פלאך" - אם היית שומר הבטחתך "אף אמונתך" - אמונת דבריך יודו בקהל קדושים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויודו - עתה יספר המשורר כי השם אל אמת ודברו יהיה אמת. וטעם ויודו שמים בתנועתם תמיד על פלאיך ועל אמונתך,אף היא בקהל קדושים - הם המלאכים המניעים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויודו" - אז צבא השמים יודו על הפלאים שתעשה בימי המשיח ואף אמונת הבטחתך יסופר בקהל קדושים המה בני ישראל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויודו", (חלק ב') בחלק הזה יספר כי החסד והאמונה הכללי עודנו קיים קבוע בעולם הכללי, והמציאות מעיד עליו בכל יום הן בטבע הסדורה הן בהנהגה הפלאיית, וכי ה' יסד מלכות ב"ד מסכים עם החסד והאמת הכללי, והמציאות הכללי עד עליו, "ויודו שמים פלאך ה'", יאמר הגם שהשמים הם מתנהגים עפ"י חקי הטבע הקבועים, וקהל קדושים שהם המלכים הם המנהיגים את ההנהגה הנסיית שנעשית ע"י המלאכים כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו, שהם למעלה מן הכסא שהוא השמים כמו שפי' שם, בכ"ז גם "השמים יודו פלאך ה'", שגם הטבע תמשך אחר ההנהגה ההשגחיית הפלאיית, וגם בה יש נסים נסתרים והנהגה קצובה לפי המעשה ולפי השכר והעונש, "ואף אמונתך" יודו "בקהל קדושים", שגם המלאכים יודו את ההנהגה הקבועה, כי גם הם יניעו את החקים הקבועים הטבעיים שיהיו מסכימים עם ההנהגה הפלאיית, וגם הנסים הם הנהגה קבועה מראש, וכמ"ש כ"ז באורך למעלה סי' ל"ו במ"ש ה' בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים, עיי"ש בארך:

ביאור המילות

(ו-ז) "שמים, שחק". שחקים גבוהים משמים ומציין מקום הנפלאות, כמו שאמר ישעיה מ"ה ובס' זה (ל"ו ו', ס"ח ל"ה, ע"ז י"ח, ע"ח כ"ג).

"יערך, ידמה". בארתי הבדלם ישעיה (מ' י"ח).

"בני אלים". כחות הטבע, כמו הבו לה' בני אלים:
 

<< · מ"ג תהלים · פט · ו · >>