מ"ג תהלים פח טז


<< · מ"ג תהלים · פח · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגֹוֵ֣עַ מִנֹּ֑עַר
  נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגוע מנוער" - מת מתוך תשנוק מיתה חטופה כמו (שמות י"ד) וינער ה' וינער פירש מנחם ל' חביט' כמו (ישעיהו ל"ג) נוער כפיו מתמוך בשוחד (שם נ"ב) התנערי מעפר קומי שבי (שם א') והיה החסון לנעורת (איוב ל"ח) וינערו רשעים ממנה (נחמיה ה') ככה יהא נעור וריק "אפונה" - מיושבת ומבוססת אימתך בלבי אפונה לשון (משלי כ"ה) דבר דבור על אפניו על מכוניו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עני - הטעם: מימי הנוער לא היתה תולדתו חזקה כמו גוע היה נחשב, אף על פי שהייתי עני נשאתי אימיך, והטעם החליים.

ומלת אפונה – מגזרת פן, כמו אעלה מגזרת על ותהינו מגזרת הנה.

וטעם אגורה - ואפחד.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נשאתי וגו'" - ר"ל אהיה פנוי מעסקי בטורח נשיאת הפחד

"וגוע מנוער" - מעת נערותי אני בגויעה ר"ל זמן ארוך ומעט היו ימי השלוה 

מצודת ציון

"אמיך" - מלשון אימה ופחד

"אפונה" - מלשון פנוי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(טז-יז) "עני אני", הגם שאני עני ונכנע בנפשי, "וגוע מנוער" מצד חולשת גופי, בכ"ז "נשאתי אמיך" בכל מקום אשר "אפונה", כאלו אני רוצה להחזיר פני לצד אחר מפני אימתך והיא תבעתני בכל צד, "ועלי עברו חרוניך" שהם העונשים, וגם "בעותיך צמתתוני" הפחדים שיש לי תמיד על להבא:

ביאור המילות

"אפונה". בכ"מ אשר אפנה:
 

<< · מ"ג תהלים · פח · טז · >>