מ"ג תהלים עח סא


<< · מ"ג תהלים · עח · סא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתֵּ֣ן לַשְּׁבִ֣י עֻזּ֑וֹ
  וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ בְיַד־צָֽר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן לשבי עוזו" - מסר הארון והלוחות ביד פלשתים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתן, עזו - הוא הארון אתה וארון עזך דרשו את ה' ועוזו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויתן לשבי עוזו" - זה הארון אשר נשבה ביד פלשתים 

מצודת ציון

"עזו" - כן יקרא הארון ע"ש שהראה כח ה' בפלשתים להכות בהם כמ"ש בשמואל א'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן", מבאר איך היה נטישת המשכן, כי נתן את הארון "לשבי" ביד פלשתים, והארון הוא "עזו" מצד התורה שיש בו, והוא "תפארתו" מצד שעל ידו עשה אותות ומופתים, והוא "נתן תפארתו ביד צר", שהם הצליחו והתפארו:

ביאור המילות

"עזו ותפארתו". תפארת מוסיף על עז, ומורה תמיד על דבר נסיי ופלאיי:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(סא) "ויתן לשבי"כו'. אמ' כי נתן "לשבי עזו"הוא ארון הברית ולא חש על כבוד ארונו יען כי הלא "ותפארתו"של ארון היה בהיותו "ביד צר"כי היו מפארין ומחשיבים הצרים אותו באומרם אלה הם האלקים האדירים המכים את מצרים בכל מכה, וכן אחרי כן בבואו כמפורש בשמואל היו מחשיבים אותו, כלומר ביד צר היה תפארתו מה שאין כן יתברך בהיותו אתם כי אדרבה בפסילים הקניאוהו, על כן

<< · מ"ג תהלים · עח · סא · >>