מ"ג תהלים עח ס

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֭יִּטֹּשׁ מִשְׁכַּ֣ן שִׁל֑וֹ
  אֹ֗֝הֶל שִׁכֵּ֥ן בָּֽאָדָֽם׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויטוש - הזכיר משכן כי כן כתוב שהארון היה בהיכל רק בלי תקרה, על כן קראו אהל.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(נח - ס) "ויכעיסוהו בבמותם" כו'. תחלה הכעיסוהו "בבמותם"להקריב בם לשמים אחר איסור הבמות בזמן משכן שילה, ומזה נמשכו כי "בפסיליהם יקניאוהו"עשו שיהיה מקנא במה שהמה הבל. אז "שמע אלקים"היא שכינה השורה במשכן שילה "ויתעבר וימאס מאד בישראל"ועל כן "ויטוש משכן שילה"להיות שורה שם. ואם יאמר איש האם יאבד משכנו מפני השוטים כי אם מאס בישראל שחטאו, משכנו מה חטא להחריבו, לזה אומר אל יעלה על רוחך כי הוא יתברך מכין מושבו בבית או באהל כי אם "באדם" כי היכל ה' המה. וזה מאמרו יתב' באומרו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה ח) כי בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, כי לא באהל ובמשכן עושה ית' מושב לו, כי אם באנשים אם שלמים וראויים המה, אך אם יעברו רצונו יטוש בית מקדשו כי גם בעשותם רצונו לא מהמשכן עושה מושב כי אם מהאדם. וזהו אומרו "ויטוש משכן שלו"תדע למה הלא הוא כי "אהל שכן באדם"הוא ולא בעצים ובאבנים:

[נט - ס] או יאמר כי על שוימאס מאד בישראל היה מקום לעשות כליה ח"ו לולא שהטיל כעסו במשכן כי "ויטוש משכן שילו", והטעם הוא כי ישראל חשובים לפניו יתברך מהמשכן, כי אם "אהל שכן"היה "באדם"שהוא בעבור האדם, ועל כן טוב הוא כי המשכן יכפר בעד עמו בל יכלו:

[ס] והנה במדבר רבה (יב יב) אמרו רז"ל כי כאשר הוקם משכן למטה הקים הקב"ה משכן למעלה הוא משכן הנער. ובזה יאמר "ויטש משכן שילו"לא המשכן המכוון נגדו למעלה הרוחני של מטטרון כי אם "אהל שכן באדם"שהוא של מטה:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוהל" - את האוהל אשר שכן בה בין בני אדם

"ויטוש משכן שלו" - בימי עלי הכהן

מצודת ציון

"ויטוש" - ענין עזיבה

<< · מ"ג תהלים · עח · ס · >>