מ"ג תהלים עח לג

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְכַל בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְכַל־בַּהֶ֥בֶל יְמֵיהֶ֑ם
  וּ֝שְׁנוֹתָ֗ם בַּבֶּהָלָֽה׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויכל - וטעם בהבל – שלא ראו הארץ, שבעבור זה יצאו ממצרים.

ובבהלה - לפני ארבעים שנה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויכל בהבל ימיהם", בניכם יהיו רועים ארבעים שנה במדבר ונשאו את זנותיכם, "ושנותם בבהלה", ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:


ביאור המילות

"ימיהם, ושנותם". עמ"ש (יחזקאל כ"ב ד'):

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(לג) "ויכל בהבל ימיהם"ע"י הנחש כי הבל הוא היה נושכם וממיתם, "ושנותם"של מרגלים "בבהלה"כי כל הדור ההוא היו מתים בהשלים ששים שנה. ואשר לא היו לו שנים כי אם שנים שהם אשר נכנסו בשנת הס', היה כלה בהבל ימיהם, שלא היו ממתינים להם עד מלאת השנה כי אם קצת מהימים כי לא נאמר את מספר ימיך אמלא (שמות כג) כי אם בצדיקים, וזהו "ויכל בהבל ימיהם", ואשר היו להם עדיין שנים לחיות עד ס' היו "שנותם בבהלה", כי היו כל ליל ט' באב חופרים קבריהם ונכנסים איש איש בקברו מספק אם הגיע לו משנת הס', ואשר לא הגיעו היו קמים, נמצאו שנותם בבהלה, כי היו תמיד בבהלה מפחד לבם שמא כלו ימיו בשנה ההיא, והיו כמבוהלים עד ט' באב, ואפי' הקמים היו בבהלה עד הט' באב האחר, ועל דרך זה כל שנותם. וזה מוכרח שהרי כולם מתו בט' באב, והיתכן שכלם נולדו בט' באב, אלא שהימים הראשונים יפלו:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויכל" - עי"ז כלה ימיהם בהבל ובבהלה כי היו נעים ונדים במדבר ומתו שמה

<< · מ"ג תהלים · עח · לג · >>