מ"ג תהלים עח יא


<< · מ"ג תהלים · עח · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁכְּחוּ עֲלִילוֹתָיו וְנִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר הֶרְאָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁכְּח֥וּ עֲלִילוֹתָ֑יו
  וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֣ר הֶרְאָֽם׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===פסוק יא===


וישכחו - בעבור היות הנפלאות נעלמות, אמר כנגדם הראם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"עלילותיו". הם הפעולות היוצאים מתכונות נפשיות כמו רחום וחנון:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא) "וישכחו" כו' לומר אל תתמהו לאמר מה בצע בהזכיר מה שכתוב בתורה כי ידוע הוא, כי הלא "וישכחו" כו' כי היה דור של יוצאי מצרים ששכחו מה שעיניהם ראו ולא זר, וזהו "וישכחו כו' אשר הראם", ואמור מעתה אם שכחו מה שראו בעיניהם, מה גם מה שכתוב ולא ראוהו, על כן טוב לספרו למען יזכר:

ואומרו "עלילותיו ונפלאותיו"יהיה כי בכל פלא היה ענין אחר גם כן נמשך, כמכת דם שהיתה להכות את מצרים ומעשירים ישראל, וההיקש בשאר. או כענין הכתוב אצלנו על (שמות י) אשר התעללתי במצרים ואת אותותי כו'. או יאמר שאם הם "נפלאות" הוא למראה עינינו, אך בבחינתו יתברך הוא כיתר פעולות, וזהו אומרו "עלילותיו" כלומר פעולות בלבד הם מפאת עצמו, כי אין הדבר פלא בעיניו יתברך, ואם הם "נפלאותיו" הוא בבחינת "אשר הראם"למראה עיניהם, וזה יאמר פסוק (תהלים סו) נורא עלילה על בני אדם, שמה שהוא עלילה נורא על בני אדם:

<< · מ"ג תהלים · עח · יא · >>