מ"ג תהלים סב ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשִׁי מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֣ךְ אֶל־אֱ֭לֹהִים דּֽוּמִיָּ֣ה נַפְשִׁ֑י
מִ֝מֶּ֗נּוּ יְשׁוּעָתִֽי׃

"דומיה נפשי" - מצפה נפשי כמו דום לה' והתחולל לו (לעיל ל"ז)

"אך אל אלהים דומיה נפשי", מה שנפשי דומיה ובלתי פוחדת משום דבר, הוא אך מחמת שמקוה לאלהים, כי "ממנו" תבא " ישועתי":

"דומיה". תואר, ענין שתיקה:

"אך וגו'" - לא שמתי תוחלתי באדם אך אל אלהים תקות נפשי כי מעולם ישועתי ממנו

"דומיה" - ענין תקוה כמו דמינו אלהים חסדך (לעיל מ"ח)