מ"ג תהלים נט יב


<< · מ"ג תהלים · נט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תַּהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכְּח֬וּ עַמִּ֗י
  הֲנִיעֵ֣מוֹ בְ֭חֵילְךָ וְהוֹרִידֵ֑מוֹ
  מָ֖גִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תהרגם" - שאין זו נקמה הנכרת "פן ישכחו עמי" - כי כל המתים משתכחים אלא הניעמו מנכסיהם שיהיו עניים והיא נקמה שתזכר לאורך ימים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אל - יתפלל לשם שלא יהרגם רגע אחד פן ישכחו עמי מעשי השם ברשעים.

הניעמו - לבקש לחם כאשר הזכיר בכלבים, הם יניעון לאכל.

וטעם בחילך – הם ישראל.

והורידמו - ממעלת עשרם.

מגננו - הוא מלכנו באמת רמז, בעבור שאול המלך שצוה להמיתו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פן ישכחו" - כי המת נשכח מן הלב ולא יזכרו בהם ליקח מהם מוסר

"הניעמו בחילך" - אלא בכוחך הרב הניעם ממקום למקום והורידם מנכסיהם אתה ה' מגננו כי אז יזכרו ויקחו מהם מוסר 

מצודת ציון

"הניעמו" - מלשון נע ונד

"בחילך" - בכוחך

"מגננו" - מבטח לנו כגבור במגינו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל", כשראה את שורריו ושומריו, מבקש "אל תהרגם", ר"ל שלא יראוני בעת שאברח בעד החלון ותצילני על ידי שאתגבר עליהם ואהרגם, "כי פן ישכחו עמי" מה שעשו נגדי, רק "הניעמו בחילך" שינועו עתה ממקומם עד שלא יראו בבריחתי, ואח"כ "הורידמו" מגדולתם:

 

<< · מ"ג תהלים · נט · יב · >>